פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שד:יא

בכל ענין עמ״א עב״ח עמ״ש בט״ז ובאות י׳ מזה דבכסותו אפי׳ מחובר אכתי יקפול טליתו שלא יראו שהוא עבד ועתוס׳ דף נ״ח א׳ ד״ה הב״ע דאריג בכסותו נמי אסור בכבלא דעבדא עמ״א סי׳ ש״א אות ל״ג ולבוש כתב הטעם לעצמו הוי משאוי ונ״מ טובא בחצר שאינה מעורבת כבסי׳ שי״ג סי״ח ובא״ר י׳ הקשה מתוס׳ ד״ה הא ובתו״ש הקשה ממשנה דבחצר אמאי שרי וי״ל דזה לשמואל אבל למ״ד כפה של צמר תנן מתני׳ הא כבלא דעבדא בעביד לנפשיה משאוי היא ומש״ה השמיטו הרי״ף ז״ל וה״ה בחצר שאין מעורב אסור ולמ״ד לאו משאוי הוא ג״כ דאסור בחצר דאין קפיד־א וליכא קורת רוח ולשמואל כ״כ התוס׳ ד״ה הא ואין להאריך. ובחידושינו הארכנו בזה. מ״ש המ״א כשבות צ״ל כשכיר: