פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שג:יב

ובבתי שוקיים עמ״א לי העני צריך התבוננות בדבריו הקדושים. הנה בבתי שוקיים הוא בטור. והמ״א שייך למ״ש באצעדה בזרוע ובשוק דלאו תכשיט הוא כמ״ש התוס׳ בשבת סמ״ך ד״ה ותיהוי כבירית ובדף ס״ג ב׳ ד״ה בירית וע״ש ולפ״ז ה״ה של זרוע לאו תכשיט הוא ושרי דלא מחויא ולרש״י מחויא אלא דלא מגליא שוקה ובזרוע מחויא וצ״ע טובא דא״כ זרוע טמא אמאי יוצאה בשבת לתוס׳ שם טעמא יהיב למילתיה יע״ש ויש ליישב זו. ומיהו באמת זה וזה בשתים בירית וכבלים אלא בכבלים יש שלשלת ובלא שלשלת לאו תכשיט הוא לתוס׳ ומש״ה סתם כאן שיוצאת ומ״מ למה השמיט כבלים. ומ״מ אמאי לא שדיעה א׳ היא סברת הר״מ ז״ל פי״ט מה״ש ה״ה כל תכשיט שאין דרכה להראותה שרי לפיכך אצעדה בזרוע ושוק יזצאין משמע דתכשיט אפ״ה לא מגליא זרוע כמו שוק וכרש״י בזה וממרוצת דברי המ״א ז״ח משמע שסובר כהב״י בש״ע ואם אין מעמדת קישוריה אסור ופטורה בתכשיט ובמעמיד מותר כמ״ש בספרו הארוך. וער״מ פ״ט מכלים ה״ד טבעת אחת נקרא בירית וטהורה כבלים שלשלת כו׳ קשה קצת דמסיק זה וזה בשתים וגם שם משמע דוקא שלשלת ואין להאריך. ומ״ש המ״מ שם דמשמע מדברי רש״י דוקא שוק לא זרוע פירשתיו בחידושי בב׳ אנפי׳. הפן הא׳ דמפרש דלא מגליא שוקה וכבר פירש כן במשנה ש״מ דשקלא וטריא איוצאין ג״כ ולכן פירש גם כאן והר״מ סובר דעיקר שקלא וטריא אטהורה כו׳ עוד פירשנו כי רש״י בפ׳ מטות (במדבר ל״א פסוק ג׳) אצעדה של רגלים וצטיד של יד הרי דשם אצעדה שייך יותר לשל רגלים וטמא לרש״י ולמה לא פירש בגמ׳ בירית זו אצעדה של רגלים ומשני תחת אצעדה עומדת ממש ברגל להחזיק בתי שוקיה ועליה אצעדה לנוי ולא לפרש של זרוע ולפרש תחת כמו במקום ולהוסיף שבזרוע ש״מ דסובר דשקלא וטריא לענין שבת והמ״מ תב שם במקום יע״ש ואין להאריך כאן: