פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שב:יח

אפילו לשכשכו עמ״א דשרייתו זה כיבוסו ומשמע אפילו צמר וכל הבגדים שרייתו זהו כיבוסו ואפילו צבועים ודלא כהר״מ מרוטנבורג שסובר דוקא פשתן כו׳ עיין בטור. והנה אמרינן שרייתו זהו כיבוסו זבחים צ״ד והקשו ז״ל מנדה מערמת וטובלת בבגדיה והא לדבר מצוה עובר במים בסי׳ ש״א ס״ד וסמ״ח מסתפג באלונתית (משמע אף ניגוב) ותירצו א׳ דוקא כשיש לכלוך עליו שרייתו זהו כיבוסו לא בנקי לגמרי עוד תירצו דוקא שרייתו דרך כיבוס הא דרך לכלוך שרי ולכל א׳ מהתירוצים קולא וחומרא לתי׳ א׳ קולא כל בגד נקי מותר ליתן עליו מים נקיים אף אין דרך לכלוך וחומרא כל שיש לכלוך עליו אף דרך לכלוך לנגב ידים שם אסור ולתי׳ הב׳ קולא דרך לכלוך שרי אף שיש עליו לכלוך וחומרא כל שאין דרך לכלוך אסור אף בנקי לגמרי. ולהר״מ מרוטנבורג א״צ לכל זה רק שיש חילוק בין פשתן לשאר בגדים מאלונתית ובגדיו במים ונדה בשאר בגדים חוץ פשתן שריתו לא זהו כיבוסו ומיהו קשה כמ״ש הטור מדאסר עוד שרייתו לא זהו כיבוסו הא שאר בגדים אסור וי״ל עור אף שיש לשלשת וצואה עליו מותר ליתן מים עליו ושאר בגדים אי יש בהן לכלוך מודה דאסיר בנקיים לגמרי בפשתן אוסר ושאר בגדים מתיר. ודעת המחבר דיש חילוק בין מלוכלך הבגד אסור אף דרך לכלוך ונקי שרי כו׳ אף שלא דרך לכלוך ויש אוסרים בכל ענין הזכיר הר״ב החומרא אף בנקי ולא הקולא דרך לכלוך אף במלוכלך שרי וסמך עמ״ש בס״י. וע׳ אות י״ט וכ׳ וכ״א אי״ה מזה: