פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שא:יז

או עמ״א בב״י כתב דחותם בין בולט והנחתם שוקע ובין שוקע והנחתם בולט מותר או פטור וכ׳ המ״א דאם חותם בולט בטבעת אף בחול אסור להניחם וכוונתו א״כ הוי משאוי וחייב שאין דרך תכשיט בדבר איסור. ובא״ר אות כ״ב לצורה לחוד שרי יע״ש. ודאי חותם שחוקקין אותיות לבד וכדומה אין איסור אלא דהמ״א כתב שמ״ש הכל בו חותמה שמה שנחתם בולט י״ל דקאי אצורה שלימה ואצ״ל אורחא דמילתא נקיט. ואף בחותמה שוקע בצורה האסורה אסור לחתום בה כמבואר בי״ד קמ״א ס״ה מ״מ י״ל הוי תכשיט לאיש כה״ג אף שאין רשאי לחתום בו ועח״מ בזה. וכ׳ עמ״ש המחבר בסעיף י״א כגון מפתחות ובהג״ה בתי עינים עם התיק אסור דאין בתי עינים בטילין לתיק כמ״ש ב״י הא בתיק לחוד י״ל דשרי וי״ל דאסור כי אין נאותים בתיק בתי עינים לחוד אבל תיק של סכין אם אין הסכין שם שרי דנאותים וא״ל אסור דאין הסכין בטל לתיק אף שהתיק חשוב יותר מ״מ אומרים נעשה תיק לסכין יע״ש: