פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ל:א

שמא עמ״א. הנה בביאורי בטור הארכתי. וריה״ג עובר לילה מ״ה אסור להניח בעשה או בלאו ולר״ע מותר מ״ה וי״ל וראו כל עמי הארץ מ״ה לאו זמן תפילין אלא דאין איסור כמו ציצית דלאו מושמר״ת יליף וי״ל וראו אסמכתא מדרבנן בלא טעמא דיישן בהם (מ״ש רש״י מנחות ל״ו ב׳ ד״ה ואין מורין שמא יישן בהם משמע להניח לכתחלה הטעם וראו ועב״י אף לגירסא והוה מנח כי הוא משורש ינח או נוח עיין סימן כ׳ה ס״ז) ולפ״ז משכים לדרך אין להתיר כ״א במתיירא שלא יאבדו בדרך וכדאיתא בברייתא שם (ל״ו א׳) אבל המחבר סובר דעיקר טעמא שלא ישן בהם ויוצא לדרך לא ישן התירו בלא מתיירא שיאבדו עמ״ש אות ד׳ עט״ז א׳: