פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ג:ה

מגולה עמ״א לדעתי הם דברים פשוטים וכמו שאגיד. בטור כתב לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ודוקא במקום מגולה אבל ביש מחיצה שרי ע״ש דוקא מגולה הא מחיצה א׳ סגי אבל המחבר דכתב במקום מגולה ומחיצות דברים סתורים לכאורה ע״כ תי׳ דבא לומר מגולה הא חצר שרי ומה שהקשה הט״ז בקו״א א״כ עיר מוקפת נמי תי׳ דל״ד לעיר מוקפת (וכדומה ראיה דירושלים אי לאו דלתותיה ננעלות חייב חטאת אלמא רבים מבטלים רה״י לפעטים לגמרי) עוד כתב דמחיצות בש״ע ב׳ משמע. והנה אבאר דבריו כי בב״י צידד דרק מערב מקודש ומר״מ פ״ז מה׳ בית הבחירה מבואר דגם מזרח מקודש ויש סיוע מב״ב (עמ״ש בט״ז ב׳) והנה אם נאמר דמזרח מקודש יש ברירה לומר פירועו שלפניו אין חשש או יש חשש ואם נאמר מזרח אין מקודש בהכרח פירועו שלפניו אסור דא״כ אמאי דוקא צפון ודרום יפנה אחוריו למזרח ומינה אם נאמר דפירועו שלפניו אין חשש בהכרח דמזרח מקודש. ולפ״ז אין נ״מ בין אי מזרח מקודש או לאו סוף סוף שרי במחיצה א׳ למערב דאי אין מזרח מקודש שרי ואי מקודש י״ל דפירועו שלפניו אין חשש ואחוריו למערב למחיצה שרי אלא דמ״מ נ״מ דאי מזרח מקודש במחיצה למערב אחוריו למערב דוקא ואי מזרח אין מקודש אין לדקדק ואחוריו למזרח נמי שרי וע״ז כתב דהר״ב כתב משתין מותר ש״מ פירועו שלפניו אין חשש א״כ אין נ״מ וסגי במחיצה א׳ ובלבד אחוריו למערב ולי העני י״ל דחילוק יש בין נפנה לגדולים פירועו שלפניו ג״כ גנאי משא״כ מטיל מים אין גנאי כ״כ והעד מדת״ק דנפנה ביהודה אסור מזרח ומערב ושם רק נגד ירושלים אסור ואמאי דוקא צפון ודרום ובהכרח פירועו שלפניו בפירוש רש״י שם ד״ה הנפנה ה״ה לר״ע וכדכתיבנא. עוד רגע אדבר לכאורה המחבר השמיט מטיל מים והר״ב הביאו הפוך הוא כי המחבר ס״ו הביא דברי הר״מ ז״ל פ״ז מה׳ בית הבחירה ה״ט בלא הג״ה ישב ופניו כלפי קודש כ״ש מטיל מים בח״ל שרי והר״ב הגיה ל״א ישב מנלן דמטיל מים בכ״ע שרי ולזה י״ל הר״ב הוציא מירושלמי דאמר המיסך דוקא וכן בגמרא נפנה דוקא גדולים הא מטיל מים בכל ענין שרי והמחבר א״צ להביאו דכ״ש הוא מסעיף ז׳ לפי מה שהביא ישב ופניו כלפי הקודש. והבן זה: