פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רצט:יז

הדלקת עמ״א דמהרי״ו אפשר אמ״ש הר״מ ז״ל דאף הבדיל בתפלה אסור במלאכה עד שיבדיל על הכוס לז״א במלאכה גמורה דוקא אבל לדידן דהבדיל בתפלה מותר אף במלאכה גמורה ובלא הבדיל בתפלה ובלא אמירת המבדיל ודאי יראה דאין לחלק אף מלאכה שאין גמורה ואף מוקצה דרבנן וכדומה כל שלא הבדיל בתפלה אסור אבל הבדיל בתפלה יש להקל בטלטול הנר אבל מלאכה בעל נפש יחוש למ״ש בזוהר שלא לעשות עד אחר סדר קדושה עסי׳ רצ״ה מזה. ועט״ז אות ט׳ מזה ואי״ה שם יבואר עוד:

ע׳ תו״ש הביא מ״ש הש״ך בי״ד סימן ר״ך והוא שם אות י״ח בשם מהרי״ל מי שנדר שלא לשתות יין כ״א בשבתות וי״ט אסור ביין הבדלה יע״ש ולפ״ז יתן לאחרים לשתות או ישמע מאחרים עסי׳ ער״ב ס״ט ואם עמו אחר אפשר דמבדיל בשבת מבע״י מפלג המנחה ואילך ושותה עסי׳ רצ״ג ס״ג וכאן ס״ו במ״א ט׳ ואפשר דיכול להבדיל על שכר אם הוא חמר מדינה ולא יבדיל מבע״י כי בקושי התירו להבדיל מבע״י אם לא אנוס או מתענה ג״י ואין אחרים עמו:

ואותן שנזהרים משתיית שכר משום חדש כמבואר בי״ד סימן רצ״ד ובא״ח סימן תפ״ט ס״י צ״ע כשאין לו יין כ״א שכר איך יבדיל עליו ויברך שהנ״ב דלדעתיה אסור הוא ואיך יברך עליו וליתן לאחרים שתות והוא אסור לדעתו ע״כ ישמע הבדלה מאחרים ומי שנדר מיין בחול ויש לו שכר זה ונזהר מחדש ואין אחר עמו אפשר יבדיל על הכוס מבע״י בשבת על היין וישתה בשבת ובנדרים הלך אחר לשון ב״א ממה שיתבטל לגמרי מהבדלה על הכוס וצ״ע: