פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רצז:א

הט״ז בי״ד כו׳ עמ״ש בשל״ה משמע אף עצי ועשבי וכדומה יברך במ״ב במ״ש שאין הכל בקיאין בו ויבוא לומר ריח טוב בפירות של עשבי וכדומה ויהיה ברכה לבטלה לכן תיקנו במ״ב כוללת וא״כ על פלפלים יכול לברך אף שאין נקרא בשמים יברך הנותן ריח טוב בפירות ומ״מ טוב להניח עור הגדי ויברך במ״ב ומ״ש ברי״ו ס״כ עור הגדי בורא עצי בשמים קנמון עור הגדי הוא אחר ועור הגדי זה פיזום במ״ב והביא ראיה ממהרי״ו שמברכין בורא עצי בשמים כמ״ש מאן דאית ליה עצי בושם מדכתב יטול אותה דרך גדילתו היינו אם מברך על עצי בשמים ראוי כן כדרך הבריאה א״כ ה״ה פלפלים יכרך ריח טוב בפירות דא״ל דלעולם תקנו דוקא במ״ב מפני המון שאין בקיאים ודרך גדילתן לכוין שלא לצאת בריח עד אחר הברכה דומה קצת ללולב ז״א דברכת הנהנין מברך ג״כ קודם שנהנה על שנהנה אח״כ כבסי׳ קס״ח ס״ח ואי שכבר הריח לזה אין תקנה בהפוכו ש״מ כדאמרן א״כ ה״ה פלפלין יברך ריח טוב בפירות למ״ד שאין נקרא בשמים וע׳ כה״ג וא״ר כתושים י״ל יהיו ואפשר נמי אם מברך בשמים אין קפידא וצ״ע וריח טוב בפירות יותר ראוי אם אין לו בשמים אחרים:

אין עמ״א האדון ז״ל כיון בזה בשל עכו״ם אף בלא הקריבהו כל שיש תערובות איסור עב״י ועמ״ש בט״ז וי״ו וכ״כ הלבוש בי״ד ק״ח ס״ו ומ״ש כאן דלאו לארוחי עבידי פי׳ הא״ר וי״ו אהיתר להריח בהן וצ״ע קצת מזה בי״ד ובט״ז כתבנו ומ״מ אין לברך עליה בחול דלאו לארוחי עבידי ומיהו כשנוטלין בידו י״ל דמברך עליו עט״ז ז׳: