פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רפד:ח

מימי הספירה עמ״א. כשחל מילה (או חתונה באייר בשבת שמברכין ר״ח סיון אומרים אב הרחמים אף ע״פ שיש ג׳ לטיבותא מברכין החודש ויום שא״א בו תחנון). דהא אומרים א״ה בימי ניסן אחר הפסח אף שמברכין ר״ח אייר דג״כ תרתי לטיבותא ור״ח אייר בשבת א״א אותו א״ה אבל בשבת שלפני ר״ח אייר ומברכין ר״ח אייר אע״ג דתרתי לטיבותא ניסן ומברכין החודש אנו אומרים אותו (וכ״כ התו״ש ר״ח א״ה אנו אומרים בשבת שלפני ר״ח אייר וכ״כ א״ר אות י״ג) ומשמע בשבת שלפני ר״ח אייר אף שיש מילה וחתונה אומרים א״ה דאין לחלק בין ב׳ לטיבותא או שלש לטיבותא. ובר״ח אב כתב בבאר הגולה שאין אומרים א״ה כשמברכין ר״ח אב ובא״ר י״ג פ״פ אומרים א״ה כשמברכין ד״ה אב אבל כשיש מילה א״א אותו יע״ש. אבל הזכרת נשמות אין מזכירין אף בימי הספירה לאחר הפסח וכ״ש כשמברכין החודש או מברכין ר״ח סיון אין מזכירין נשמות רק א״ה אומרים. כתב המ״א בתרפ״ה בכל ארבע פרשיות אין מזכירין נשמות ואומרים צו״ץ. ואב הרחמים בד׳ פרשיות אין הכרע ובא״ר תרפ״ה אות ח״י בשם הגמ״נ אב הרחמים נוהגים לומר בד׳ פרשיות כמו בשאר שבתות ומדברי הר״ב בהג״ה כל יום שא״א צו״ץ א״א א״ה מבואר דימי ניסן קודם הפסח וט״ו אב וט״ו בשבט ופורים קטן א״א א״ה וכ״ש שאין מזכירין נשמות. ל״ג ח״י אייר בשבת אי אפשר לחול בשבת עסי׳ תכ״ח בט״ז ב׳ וע׳ שכנ״ג בתרנ״ז בהגהות ב״י אות ב׳ שמנהגם להזכיר נשמות פורים קטן. אבל מנהגינו כמ״ש שם מקודם בשם מהר״י סג״ל שבת פורים קטן ושושן פורים אין מזכירין נשמות יע״ש וה״ה א״ה א״א כמ״ש הר״ב כאן דכל יום שא״א צו״ץ א״א א״ה זולת ימי הספירה. מה שנרשם בקצת סדורים בענין א״ה צ״ע והמנהג כמ״ש כאן מ״ש הר״ב כל שא״א צו״ץ א״א א״ה קשה הא איכא מנחה שלפני יום שא״א תחנה שא״א צו״ץ ובשחרית שבת אומרים א״ה כמו ער״ח בשבת ופורים בא׳ בשבת וכדומה א״כ לאו כללא הוא כ״א על יום קאמר שבשחרית א״א תהנה ובמנהגים שלי הארכתי וכאן אין להאריך: