פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם כח:ד

בתיק עמ״א ועט״ז כ״ה אות י׳ מזה. ומ״ש ונהגו לסמן כו׳ יש נוהגים לעשות ב׳ כיסים א׳ ש״י וא׳ ש״ר ומסמנין כו׳ הט״ז בכ״ה יו״ד מב״ת כאן הביאו והוא ז״ל לשיטתיה בכ״ה א׳ בתוך תיקם ל״ש אין מעבירין ולסמן שלא יניחו ש״י בש״ר דקדושתו חמורה ומ״מ א״י דסי׳ מהני שלא יוציא ש״ר מהתיק בטור כתב יניח ש״ר בתי״ק ואח״כ יחלוץ ש״י וכתב הב״ח דלא יחלוץ ש״י עד שיניח ש״ר דלא ישכח ויניח ש״י תחלה בתיק ואפשר ג״כ דאין ראוי להניח ש״ר מידו עד יניחם בתיק:

ומ״ש המ״א מב״ב הנה מ״ש לעיל ש״י עש״ר שרי מנביאים וכתובים עיין סימן קנ״ג במ״א אות ב׳ (ט״ס קכ״ג) יש דיעות אי נביאים חמור מכתובים או שוין ועי״ד רפ״ב ורפ״ג בב״י ומ״ש שתורה חמורה יותר אפילו נביאים ע״ג חומשין אסור כמבואר בי״ד רפ״ב סי״ט. והנה ב״ב י״ג ב׳ בתוס׳ ד״ה מדביק הוכיחו דבכרך א׳ שרי תנ״ך וב׳ כרכים אסור נביאים ע״ג חומשים וכ״פ הר״ב ברפ״ב שם (ואע״ג ברפ״ג ס״א פסק דתנ״ך יחד אין קדושת ס״ת כהר״מ פ״ז מס״ת וה״ה דיתר כנטול דמי והוי ס״ת חסר מ״מ דין חומשין יש לו ולפ״ז תנ״ך ביחד מותר להניח עליו חומשין) ובד״ה ועושה הוקשה לרשב״א אמאי גולל מתחלתו לסופו תירץ שומר כו׳ והקשה המ׳א מגילה כ״ז א׳ דבעי למפשט דכהדדי שרי מדמניח תורה ע״ג תורה ומשני הנחה א״א דאלת״ה מכרך כו׳ פירוש הנחה בב׳ כריכות נמי א״א שאין לו כ״כ מקום פנוי להניח כ״א בפ״ע דאלת״ה דאין חילוק מכרך כו׳ (כלו׳ ואמאי פשטת מברייתא דתורה ע״ג תורה תפשוט מכרך מחר ס״ת) ולתוס׳ מה קושיא הא שומר שרי כו׳ וקשיא לי דהתוס׳ כתבו היכא דאין איסור בהנחה בכרך א׳ טוב שיהיה הקל שומר משא״כ כשיש איסור עם מ״ש מי הגיד להם לכאורה משמע לתוס׳ הא מכח קושיא יע״ש. אח״כ כתב המ״א די״ל שומר זלזול טפי מהנחה א״כ טוב יותר להניח רצועות על הבתים ממה שיעשו בתים שומרים לרצועות ובמגילה מקשה דהא אחבריה ומעלין קשיא דמזלזלין שנעשה שומר (ולישנא דקיתיב דפא אחבריה לאו משום זלזול התחתון הוא) וא״כ ראוי רצועות על הבתים אלא כאן אפשר מניחן על התיתורא בצדדי הבית דאז הם שומרים לבתים ואין מונחים על הבתים וגם לשיטתית בסי׳ כ״ז אות י״ד דתיתורא אין קדוש יותר מרצועות רק שיהא כמו ש״ר גם ל״ד דתורה קדושתו חמורה רק כנביאי׳ על גבי כתובים ואיפכא ואין להאריך. תיק תפילין שעטנז אסור כמו מטפחת ספרים י״ד ש״א ס״ט נ״ל: