פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רעד:ב

מצוה עמ״א פסחים ק״א א׳ רבה אמר לאביי טעימו מידי ובתוס׳ כ״ב ד״ה ובקידושא כו׳ ובקפ״ח ס״ו דבשבת חוזר לראש דאף בלילה כו׳ מ״מ ב׳ סעודות חייב בפת. ואם היינו אומרים אע״פ דהזכיר בתפלת שבת מ״מ הקידוש ד״ת כנראה מט״ז סימן רע״א אות י״ט ונאמר כל שלא קידש במקום סעודה אמרו חז״ל דמידי קידוש לא יצא אף מ״ה וכמ״ש בפתיחה כוללת וכמו שיראה הרואה בסוכה ג׳ א׳ בהא אלו היית נוהג כן לא קיימת מצות סוכה מימיך וברכות י״א בתוס׳ ד״ה תני רב יחזקאל א״כ היה חושש רבה דילמא איתעקרא לכו שרגא ולא תאכלו ולא יצאתם ידי קידוש כלל וספק תורה לחומרא לכן טעימו כאן משא״כ לחשש שלא יסעידו היום אף דמצוה דרבנן לסעוד בליל שבת פת באפשר לא היה חושש דילמא איתעקרא לכו שרגא כי ספק דרבנן לקולא: