פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רעא:ז

שפורס מפה עמ״א שלא יראה הפת בושתו וכי היכי דתיתי הסעודה ביקרא דשבתא. ואינו כן אלא חדא הוא שמכסה הפת ויהיה מכוסה עד סוף קידוש וגם אם מקדש על הפת הכין הוא כ״י היכי דתיתי הסעודה ביקרא דשבתא עיין אות ך׳ במ״א ובט״ז י״ז וכתוס׳ פסחים ק׳ ב׳ ד״ה שאין דתיתי סעודה ביקרא דשבתא ונמצא ג׳ טעמים בפריסת המפה כדבעינן למימר לקמן אי״ה בס״ט ומ״מ לא הבינותי דלמה כתב המחבר שפורס מפה דגם בבא לקדש תחלה צריך מפה והול״ל די בפריסת מפה יפה וא״צ עקירת השולחן כמ״ש בטור ובלבוש כיצד עושה פורס מפה על כל מה שעל השולחן ומקדש יאמר שאין די בפריסת מפה על הפת לחוד והטעם דמפה כעקירת השולחן הוא ע׳ פסחים ק׳ א׳ ברשב״ם ד״ה ולא כר״י פורס כדין שבתות השנה א״כ מסילוק פתורא יע״ש ויהיה פריסת המפה על כל השולחן כאלו סילק השולחן ואי״ה לקמן בס״ט יבואר עוד: