פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רעא:יח

ומברך עמ״א הזכיר נט״י ולא הב ונבריך עיין אות י״ג ועט״ז אות ט׳ ומ״ש שם בזה. ולמ״ש הר״ב דיש לנהוג כן לפרוס מפה ולקדש על היין כסדר פה״ג וקידוש וצריך לברך המוציא ויאכל כזית שיהא מזכיר של שבת כהמ״ז ונוטל כוס שני על בהמ״ז וכו׳. גם שיהא קידוש במקום סעודה צריך שיאכל כזית עב״י בשם הרא״ש. שוב ראיתי בשכנה״ג בהגהות הטור אות ד׳ דהיה נוהג שמברך קידוש על כוס א׳ ואח״כ מברך בהמ״ז עליו דאיתעביד מצוה חדא לעביד מצוה אחריתא והא דאין עושין מצות חבילות בזימנא חדא הא בזמנים מתחלפין לית לן בה שהסעודה מפסקת. ואם נאמר דעל כוס א׳ אין אומר ב׳ מצות משמע שם אף כשמוריק מכלי לכלי הואיל ויין אחד הוא ע״ש בשם הרב מוהר״ר איצטרוך ן׳ שאננ״י ז״ל היה נוהג לקדש על אשישה גדולה (כוס ארוך גדול) כשיעור ג׳ כוסות ומקדש בלילה ולמחר והבדלה. וא״י הא טעמו פגמו ואי דמתקנו ואי אח״כ טוב יותר לחלק לג׳ כוסות גם כוס צריך שיהא מלא ואי״ה באות כ״ד יבואר עוד בזה יע״ש: