פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם כז:ג

גידם עמ״א. במנחות ל״ז א׳ ידך שמאל דבי יוסי החורם אומר מצינו ימין נקרא יד רבי נתן אומר וקשרתם וכתבתם כו׳ ורבי יוסי החורם מדרבי נתן רב אשי אמר מידכה כהה כתנאי ידכה שמאל אחרים אומרים לרבות גידם תני אידך אין לו זרוע פטור אחרים אומרים ידכה לרבות גידם וכתבו תוספות דל״פ היינו תנא קמא דאין זרוע עם אחרים דמיירי בשיש זרוע ולתנא קמא פטור דלא מחייב בימין וב״ח מפרש אין לו זרוע שנחתך חצי עצם מקום תפילין (אפשר דסמ״ק בשם שימושא רבא פלג זרוע מכאן למד וע׳ דרישה משמע לר״ת כל הזרוע כשירה יע״ש) והרב בשם א״ז דאף יש זרוע פטור דלא כמ״א דלת״ק נמי דווקא אין לו זרוע פטור בחצי השני או בימין אבל ביש זרוע חייב ואף דפליגי אחרים היינו באין זרוע מידכה יניח בימן או בחצי עצם השני לכתף אבל ביש זרוע א״צ ריבויא ולי העני לכאורה א״ו פסק כרב אשי ידכה בה״א שמאל ולגידם שאין לו יד (ופרש״י שם ד״ה לרבות גידם שאין לו יד אף שיש לו קנה וזרוע) פטור אפילו יש לו קנה וזרוע כיון דלית ריבויא (ובס״ז נמי מידכה וכמ״ש בט״ז א׳ ואות ז׳) והתוס׳ דכתבו דל״פ משמע דעתם דלכ״ע חייב ביש זרוע וכאחרים דת״ק דלעיל וכוונתם דליהוי הלכה כך דמאחר דרבים מסכימים כך ויד שמאל או ידך זו שמאל ידי יסדה ארץ או מדר״נ מש״ה פסק הר״ב יניהם בלא ברכה על זרוע שמאל כאמור והנה י״ל נהפוך הוא דאי פליגי ת״ק ואחרים (בתניא אידך) באין זרוע כלל לאחרים מניח בימין ולת״ק פטור ולתנאי קמאי נמי הכין הוא הא ביש זרוע א״צ ריבויא דמה״ת לא יניח בזרוע שמאל. או יאמר כי בנוסחת גמ׳ דידן כתנאי ידכה בה״י זו שמאל אחרים ידך לרבות נידם וי״ל דה״פ כתנאי הא בה״א כה״ה ידכ״ה סתם ידך משמע ימין יותר משמאל כמ״ש רבי יוסי החורם כו׳ (המ״א הביא ספרי ואתחנן מצינו שאף ימין קרוי יד ובא״ר הביא מסי׳ כ״ו מכילתא בא מצינו ימין נקרא יד וכגמרא כאן) וזה הוא שאמר ידכה כהה בה״י כר״י החורם אחרים אומרים ידך דכתיב בפ׳ שמע דמשמע ימין לז״א גידם שאין לו זרוע כלל יניח בימין ותניא אידך אין זרוע פטור אחרים אומרים ידכ״ה לרבות גידם באין זרוע ושמאל נפיק מידי יסדה ארץ או מדר״נ. ואין להאריך. ומ״ש המ״א על שו״ת רמ״א י״ל דמפרש אין זרוע פטור באין לו לא בימין ולא בשמאל וכר״מ דזרוע היינו מה שר״ת קורא קנה היד קורא הוא זרוע כמ״ש במ״א א׳ ופטור אף במרפק כי בעינן נמי זרוע להזכיר בכריכות זרוע הנטויה והבן, ומ״ש בסעיף ו׳ קיי״ל ידכה כהה אפשר נתכוין לאות יו״ד לב״ח ולהכרעת המ״א דאם הרגיל לכתוב בשמאל ומלאכתו בימין ידכה כהה וז״ש ובמרדכי משמע דתרתי שמעת מידכה והבן. ומ״ש לפירוש התוס׳ דל״פ ביש לו זרוע יניחנו בימין בלא ברכה היינו באין לו זרוע וכוונתו דאי פליגי לת״ק פטור בימין באין לו זרוע ולאחרים חייב בימין הלכה כת״ק ואחרים דלעיל הם אחרים דכאן או מידך כמש״ל משא״כ אם ת״ק ואחרים (בתניא אידך) ל״פ י״ל ת״ק עם אחרים חולקים על אידך ברייתא וידך לרבות גידם בימין והבן: