פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רסו:א

חמורו עמ״א רמ״ו במ״א אות ה׳ שכירות קניא לחומרא ומ״מ שם משמע דרק חומרא בעלמא א״כ טוב יותר באפשר ליתן על החמור של עכו״ם מלעבור אמירה לעכו״ם שבות. ועיין אות ה׳ כאן לאו דמחמר שייך אף בבהמות שאין שלו היינו שמנהיגה בעודה המשא עליה ועשה עקירה והנחה ד״א ברה״ר אסור מ״ה בלאו אבל שביתת בהמתו בלא מנהיגה בקול עשה בבהמתו לא בבהמת חבירו ועא״ר אות א׳ הקשה מאות ה׳ וא״י מהו ואי דיגזור שמא יחמר מנין זאת ועוד דאין הבהמה שלו כ״א של העכו״ם יחמר אחריה ועתו״ש ובאות וי״ו צריך זהירות הרבה בבהמה שלו: