פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רסג:א

יהא עמ״א. עס״ו אות י״ד ורש״י שבת ל״ד הדלקתם ל״ש דרואה וי״ל הדלקתם בכל החדרים עסי׳ ר״ס ומ״ש נרות כרוכים עמ״א תרע״א אות ד׳ בד״מ משמע דשרי אבל במהרי״ו אוסר י״ל נר חנוכה אף ב׳ קלועים אסור אבל שבת אפילו הרבה קלועים שרי דמצוה להרבות אורם כבס״ח אות ט״ו והר״ב שכתב בתרע״ה וכן שבת קאי אמדביק סמוכין ונופלות. ובתל״ג ה׳ דאבוקה מקטף קטופי י״ל שמא יטה ואי״ה שם וברס״ד אבאר זה. עב״ח הרגיל בנר יפה כו׳ שבת כ״ג ב׳ משלי וי״ו כי נר מצו״ה שיעשה יפה ותורה אור הא חובה ולא הידור מצוה אין בה אור תורה ולכך צריך שיעשה יפה ומהוד״ר יע״ש (ואפשר ז״ש שם ודרך חיים תוכחת מוסו־ כלומר כמו בנר שבת חובה אם עושה מצוה מהודר משמן זית זוכה לאור התורה כן המוכיח חבירו יאמר בנחת ורכה שמביאו לחיי עוה״ב ומריצה נאה כמ״ש הר״מ ז״ל פ״ל פ״ו מדיעות ה״ז) ער״מ פ״ה מה״ש ה״א: