פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רסא:ח

שצריך עמ״א יומא פ״א ב׳ ר״ה ט׳ א׳ ותוס׳ ד״ה ורבי ישמעאל ור״מ פ״א מה׳ שביתת עשור ה״ו ובמ״מ ולח״מ. ובתר״ח בא״ר ד׳ בשם רש״ל סמ״ג עשין ל״ב למה לי על שבת ק״ו מי״ט וי״ל דה״א מה הקב״ה לא שבת אלא בשביעי. וע׳ במ״מ פרק עשרים מה׳ שבת הי״ד נראה שם דמק״ו אין עונשין אפילו עשה כ״א כדין חצי שיעור ולמ״ש על קושיית הרשב״א וכבר ביארנו זה פעמים רבות א״כ צריך קרא תשבתו שבתכם לשבת שיהא בתו״ש איסור עשה ונ״מ למ״ש בי״ד רל״ח ס״ד ועש״ך שם אות ה׳ ונ״מ לענין פסולי עדות נשבע שלא יעשה מלאכה בתו״ש ועשה לוקה אי נפיק מק״ו מיו״ם הכיפורים כמ״ש הלבוש כאן ותשבתו שבתכם עשה הוי. והנה תוספת שבת וי״ט משמע ד״ת והר״מ לא הזכיר כלל תו״ש וי״ט עיין מ״מ פ״ה מה״ש ה״ג וס״א מה׳ ש״ע. וי״ל מפני קושיית התוס׳ ר״ה ט׳ איך אמרו ספק חשיכה אין מדליקין הנרות הא מעט קודם שרי אלמא לית תו״ש ומש״ה אמר אין מדליקין אף דכ״ש הוא לדיוקא הא קודם ביה״ש שרי דלית תו״ש ורש״י שם תיקן זה ספק כגון ביה״ש אין מדליקין כ״ש עמ״א כאן א׳ ומשמע באות ה׳ דביה״ש שוה לשבת הא תו״ש לא ונ״מ בשי״ח המבשל בתו״ש ועסי׳ רנ״ג במ״א אות כ״ו ומ״ש שם. גם להר״מ פ״ט מה׳ ט״ם כל ספק ב״ה שריא י״ל תו״ש הוא ביה״ש והוי תוספת ומש״ה לא הזכיר דין תו״ש פ״ה רק ביה״ש ולדידן ספק מ״ה אסור ותו״ש מעט קודם ומיהו מיה״כ בעינוי ודאי יום בעינן: