פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רנט:יב

דגורם עמ״א והיינו כ״ז שאין מבושלת כ״צ אף דנתבשלו כמאב״ד קיי״ל בשי״ח דיש בו בישול כו׳ ובתשובת רמ״א ק״ב כמאב״ד צידד ולמאי דקיי״ל בשי״ח כמאב״ד יש בישול ודיעבד ע״י עכו״ם צידד שם להתיר דבלא״ה היה מתבשל ובתנורים שלנו אלו היה פתוח ודאי נצטנן התנור ונשאר כך ולא היה ראוי לאכול והוה כמבשל להדיא ועט״ז רנ״ג אות יו״ד העתיק תשובת רמ״א דכמאב״ד שרי ולמאי דקיי״ל בשי״ח אסיר וצ״ע. ולומר לעכו״ם לסתום בטיט בשבת אף בכ״צ אסור דהוי ממרח אב מלאכה:

דיני שהייה והטמנה בקיצור

כללא דמילתא כו׳ עמ״א הטמנה במוסיף הבל צריך שיתייחס שלש תנאים לאיסורא א׳ כל הקדירה מכוסה כמ״ש הר״ב ברנ״ג ס״ה דלא כהמחבר שם (בט״ז כתבנו כאן שיעורה דאפשר כל שמכוסה רק פיה מגולה אסור) ודווקא מודבק בדפנותיה הא אין מודבק שרי כבסימן רנ״ז ס״ח ובט״ז וי״ו ומוסיף שכל שעה מתקרר לאו מוסיף הוא כבסי׳ רנ״ח ועמ״ש שם בט״ז ואם אין תנאים הללו הוי ליה שהייה לחוד ונתבאר ברנ״ג ס״א לדיעה שנייה שרי כו׳ ופירות שטובים חיין הוי כמאב״ד כבסי׳ רנ״ד בע״א י״ב וקטניות וירקות שהם קלי הבישול לא מהני חי כבסי׳ רנ״ג במ״א ד׳ ורנ״ד ס״ח ובצלי ועוג״ה ופשטיד״א לא מהני חי כו׳ כבסי׳ רנ״ד ס״א עפ״י תנאים המבוארים שם בצלי בלא קדירה כו׳ ופת וחררה מהני כמאב״ד אף להמחבר ברנ״ד בס״ה בס״ב. ועוג״ה שאופין בבעקין (ע״ג גחלים חרר״ה יקרא לשון יובש שורשו חרר ושכן חררים במדבר (ירמיה י״ז ו׳) או פשטידא לא מהני חי כי קלי הבישול הם כמו ירקות ובעינן כמאב״ד ושרי לדיעה שנייה ברנ״ג ס״א וגם התבשיל בתוכו יהיה כמאב״ד כבסי׳ רנ״ד ולרמ״א שם בעינן שיקרמו פניה למעלה ולמטה יע״ש במ״א אות י״ו ובתנור טוח בטיט הכל שרי פירשתיו בט״ז כאן ורנ״ז ו׳ ודוקא בשהייה אבל הטמנה אפשר לא מהני טוח בטיט ובסמרטוט לא מהני בשהייה ג״כ באפשר ולפתוח התנור בליל שבת אם הוא כ״צ או כמאב״ד עיין מ״א כאן אות י״ב. ועסי׳ רצ״ד אות כ״ו:

אסור לכרוך קדירה כו׳ בסי׳ רנ״ג ט״ז ומ״א י״ד כ״ה ואם פינן מותר כבסי׳ רנ״ז ס״ה ואם מגולה למעלה שרי דלא גרע ממוסיף הבל כמ״ש הט״ז רנ״ג י״ד ועמ״ש בט״ז כאן מזה: