פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רנז:י

ששלשתן עמ״א כפי דעתי כיון בכאן כוונה אחת כמו שאגיד כי אם נאמר כמ״ש הרי״ף וסליקא מחמת עצמן משמע הא מחמת ד״א אין מוסיף הבל וא״כ מוכין לחין מחמת עצמן אין בנמצא כ״א לפעמים ממרטא דביני איטמי כדמסיק בשבת מ״ט א׳ משא״כ תבן זגין ועשבים הם לחים מחמת עצמן ויש מקום לומר דנקיט ששלשתן בכוונה כלומר בזגין ועשבים ותבן מצוי בהם לחים מחמת עצמן וה״ה מוכין אם הם באפשרי מחמת עצמן ולז״א מדסתם כהר״מ פ״ד מה״ש סובר הא דכ״ש מחמת ד״א וע״כ תבן וזגין כחדא חשיב: