פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רנב:יט

בוסר עמ״א פי׳ דברי הטור כאן דלא התיר כ״א במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין וה״ה לגמור בידים שרי כמו שכתב בסכ״א היינו בידים שהרי סיים לפיכך כתב הרמב״ם ז״ל מותר לגמור שחיקת הריפות הרי בידים מתיר ה״ה בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידים. וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כ״א במחוסרין שחיקה הא מחוסרים דיכה אסורין המשקין היוצאין דס״ל מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו ומחוסרין שחיקה אה״נ דגם בידים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים ומש״ה דילג כאן שום דאף לא נתרסקו כלל מבע״י משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כ״א זיתים וענבים ובוסר בכלל זיתים ומלילות היינו תבואה בשיבולת א״כ המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי״ף ור״מ דבטעינת קורה מבע״י ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת הלכך המשקין היוצאין מותרים ובידים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה והשמיט ג״כ שו״ם דשום אף לא נתרסק כלל מבע״י המשקין היוצאין מעצמו מותרין דליכא חיוב חטאת ועתוס׳ י״ט ד״ה השום וד״ה רבי ישמעאל וקמ״ה א׳ ד״ה רבי יוחנן ובא״ר אות י״ו וי״ז ואפשר המג״א על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת ובסי׳ ש״ך ס״א תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כ״א בזיתים וענבים י״ל דעומדים למשקין דומה לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כה״ג. ועיין בח״מ ואי״ה בש״ך יבואר עוד. ועט״ז כאן אות ו׳ פירש דברי הטור בשכ״א יגמור מעצמן וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות ועא״ר תמה בזה יע״ש: