פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמז:ו

בע״ש עמ״א האדון ז״ל תיקן בזה מ״ש מי״ט הביאו א״ז וא״ר זיין ב׳ דזה להר״ן פירוש ברייתא דלעיל ד״ה מותר (עמ״ש בט״ז א׳) אבל המחבר סובר בס״א דברייתא ב״ש (ובקצץ) ולב״ה בלא קצץ לעול״ם אסור א״כ אין קיום לדין זה בשכרו לימים דבד״ה נמי אסור ומש״ה הלבוש השמים הגהות רבו בס״א וכתב רק דין זה אבל המ״א סובר כי רמ״א סובר דאף לא קצץ כלל נמי שרי בד״ה והמחבר סובר דקצץ לימים הוה כאילו קצץ לגמרי כיון שאין מקפיד מתי ילך אלא דחשש להחמיר כר״ן בזה דבע״ש אסור וברייתא דלעיל להמחבר כב״ש ושנייה בלא קצץ כלל ועא״ר זיין והר״ב לא הגי״ה כאן דאף לא קצץ כלל דשרי בד״ה כב״ר כ״כ בס״א דאפי׳ קצץ כלל שרי והיקל בצורך: