פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמז:ב

אי לא קבי״ע כו׳ עמ״א עט״ז מזה וסובר המ״א דאף לפירוש זה ליכא קולא ואף ב׳ חששות חיישינן שמא לא יהיה בי דואר בעיר וגם האיש שכתב אליו לא יהיה דהשתא אף שנרשם למי שייך אסור ועא״ר אות ג׳ ומ״ש המ״א מכלים כו׳ היינו מספק שמא לא יהיה פנאי וכדומה אף שיודע ודאי שעכו״ם יעשה בשבת כל שאפשר קודם השבת שרינן בלא קצץ אף לב״׳ש וכ״ש לב״ה וא״כ אמאי מחמירין כאן מספק שמא לא ימצא האיש בביתו ויצטרך לילך כו בספק כזה לא היה ראוי לאסור אלא הואיל וכת״י ניכר מש״ה אוסרין כה״ג וז״ש בסה״ת רכ״ב הביאו הב״ח דוקא אגרת אסור בלא קצץ היינו דאי לאו אגרת אלא כליו שא״י של ישראל לא חיישינן שמא לא יהיה האיש בביתו ויצטרך לילך אחריו דבספק כי הא לא מחמירין בדרבנן ודוקא אגרת דניכר חיישינן בה טפי וברנ״ב אות ח׳ דכתב המ״א באגרת שמא לא ימצא בביתו עם טעם דניכר בעינן (ובא״ר ג׳ תמה עליו ולמ״ש א״ש) דהשתא סה״ת נמי סובר כלים לכובס בעינן קצץ דוקא וכדכתיבנא דלא כב״ח שסובר סה״ת דלא כתו׳ ורא״ש יע״ש ועיין אות א׳ דאגרת א׳ לא קביע אסור היינו חששא שמא לא יהיה בביתו וזה דוקא אגרת כת״י דניכר הא שאר כלים וחפצים שאין ניכרים שרי בע״ש בלא קצץ כל שיכול להגיע בע״ש לשם ולא חיישינן שמא לא יהיה בביתו ויצטרך לילך אחריו כאמור. ומ״ש כתב של עכו״ם שרי שאין ניכר לא חיישי׳ שמא ימצא בביתו אבל אם רחוק. בודאי יש הפרש בין קצץ כו׳: