פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רכה:א

אומר עמ״א הטוב במקום שהחיינו אין לומר וצ״ע בבנו שחביב עליו ויש לו אשה למה ל״ש הטוב ומטיב עסי׳ רכ״ג סא״ב ובט״ז ב׳. ועא״ר ב׳ ראיה מגמרא נ״ח ב׳ ר״פ וד״ה בריה דר״י כו׳ ברכינן תרתי חלק מחכמתו ושהחיינו אף שהם שנים נהנים. ומסתברא דכל ברכת שבח והודאה א׳ מוציא חבירו ויראה כשנתחייבו שניהם הא לא״ה לא דאיך יברך לחבירו שהחיינו על שמחת הלב והא אין שמח גם י״ל דכה״ג לא מחויב מטעם ערבות מקרי דאין זה חובת הגוף גם י״א דכל הנך רשות עי׳ ר״ה כ״ט ועסי׳ רי״ג: