פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רכד:ו

מלכי עמ״א ובא״ר ו׳ דבש״ס (נ״ח א׳) פתח ר״ש ובריך לי״ה משמע שאילת שלום לא הברכה דהרואה קאמר וכן כל ברכות הראייה סומא אין מברך ובסי׳ נ״ט (ביוצר אור) שנהנה ובמהרש״א בר״מ כתב שמברך עכ״ל הנה ברכת הראייה אין סומא מברך משא״כ על המלך דניכר כבודו אף לסומא כי אימתו מוטלת על הבריות ושותקין הכל כמבואר שם מברך וההוא צדוקי דא״ל למאן דלא חזית מברכת על שאלת שלום לא היה אומר לו כן. ובמהרש״א בח״א כתב ואפי׳ לר׳ יהודה דאמר סומא אין מברך יוצר המאורות כתבו התוס׳ פ׳ החובל דמדרבנן חייב עכ״ל ולכאורה יש לתמוה דהתוס׳ מגילה כ״ד א׳ ד״ה מי והחובל פ״ז א׳ ד״ה וכן בסומא אף מדרבנן פטור ובשאר מצות חייב לר״י (עמ״א ג״ן אות ט״ז) אם לא שנדחוק דכוונתו דר״ש ראה ונסתמא אח״כ וכה״ג מודה ר״י דפורס ע״ש מדרבנן חייב וא״כ י״ל בסומא שלא ראה מימיו אף המ״א מודה דאין מברך דלא ידע כלל הנאת העוה״ז בראייה שהרי ר״י מחלק כו׳ וצ״ע. וראוי שסומא יברך בלא שם ומלכות כאמור: