פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ריט:ד

אחר עמ״א וחזר כאן ממ״ש בב״י דוקא על רבו רשאי לברך ולא על אחר אפי׳ חביב כגופו וכתב כאן סתמא וכל שחביב עליו רשאי. ומ״ש ואחד רשאי כו׳ בגמרא נ״ד ב׳ והא לא הוי י׳ דהוי י׳ והא איהו לא מודה דענה אמן קושיא א׳ ג״כ אאיהו קשיא ליה ומש״ה הקדים קושיא זו לשניה אף דשניה חזקה יותר אלא דה״פ והא איהו לא מודה ודי בפחות ומשני אמן הוי עיקר הודאה ובעי י׳. ומיהו בליכא י׳ צריך לחזור ולברך בי׳ כ״כ הנ״ץ והמ״א לא כ״כ דספק ברכות לקולא שמא יצא באמן בפחות מי׳ אבל יש תקנה ביש לו שני תלמידים או שני בנים וא׳ מברך בלא י׳ וענה אמן דמברך השני בי׳ ויענה אמן ויוצא לכ״ע ועי׳ לבוש ואין להאריך עט״ז אות ב׳: