פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ריא:ח

כל עמ״א הקשה דהמחבר בס״ח פסק כוסס (אף מבושלים כבסי׳ ר״ח ס״ד) אין קודם והוא דעת בה״ג בטור דפה״ע קודם לפה״א והמחבר בס״ג פסק כדיעה א׳ בסתם ע״כ הטעם כמ״ש בב״י דהרא״ש יודה לבה״ג בזה דקרא לא איירי בכוסס (ולטור בר״ט מעין ג׳ ד״ת ע״כ הכין הוא עיין בב״י בשם חה״ר) דאין זה שבח א״י ומש״ה פסק כוסס אין קודם א״כ הר״ב מדשתיק שם בס״ה הודה ליה דדין זה אף להרא״ש ולכאורה זיכה שטרא לבי תרי בכאן דבכאן הגיה ארץ קמא חשוב מארץ בתרא והיינו חטה מזית ושעורה מתמרים ממ״נ אי דייסא שעורה חשוב מזית כבס״ו אי כוסס זית קודם מחטה ואף רמון קודם לחטה דהוי שבח א״י וכוסס לאו שבח א״י הוי דלאו בהכי איירי קרא והראה לס״א ב׳ וס״ג דבאין ברכותיהן שוות איזה שירצה יקדים ממין אחר הא במין ז׳ מה דאקדים קרא אנן נמי נקדמיה זה להטור לא להמחבר בס״ה. ואף א״ת דהר״ב בחטה כוסס קודם לזית וקודם שיגדל הנ״ץ דתרווייהו פה״א הא קרא לא איירי בכוסס כלל כדמוכח מס״ה. ועוד דאין זה שבח א״י בלא נגמר הפרי וכ״מ מרא״ש ברכות מ״ה א׳ כתב ואין להביא ראיה לדבריהם כל המוקדם אלמא מברך חטה ושעורה קודם גפן ומאי קושיא לבה״ג דלמא בוסר מיירי דתרווייהו פה״א ש״מ בוסר אין זה שבח א״י (בא״ר אות י׳ כתב דהקושיא חטה קודם לתמרים ושם ליכא פה״א אבל הרא״ש כתב רק חטה קודם לגפן יע״ש):

הנה האדון ז״ל. תי׳ דברי הר׳ב הג״ה בשני אופנים. אופן הא׳ דסובר בדעת השואל בהגהות לבוש דפרי הגפן חשוב מכל הברכות דפה״א ופה״ע ושהכל ואף שמוקדם בפסוק משא״כ ומ״מ יש לו קצת חשיבות נגד פה״ע ופה״א היכא דשוין בפסוק הא קודם בפסוק חשוב טפי מבמ״מ וא״כ א״ש דחטה דייסא עדיף מזית שעורה לא חשוב כדת וז״ש הר״ב כל מה שנאמר כו׳ לדיוקא אתא הא זית קודם לשעורה וכ״כ באות י״ג בסדר המעלות דזית קודם למ״מ דשעורים וכ״כ בט״ז אות ד׳ ואי״ה שם יבואר ולפ״ז משמע דכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אין במ״מ שלהם קודמים ליין ובטור כתב במ״מ דחטין ושעורים קודמים ליין אבל הר״ב כתב ה׳ מיני דגן ואי״ה באות י״ג יבואר זה, עוד כתב אופן שני ליישב דברי הר״ב בהג״ה והוא דודאי כוסס דחטה הוי בכלל חטה דקרא. ומ״ש המחבר בס״ה דאין קודם ה״ג קאמר דאין קודם ואיזו שירצה יקדים להרא״ש בס״א דאין ברכותיהן שוות ולסמ״ק תליא בחביב כה״ג ושניהם חביבים תו אזלינן בתר מוקדם בפסוק לסמ״ק והר״ב פוסק כסמ״ק וכמ״ש באות ד׳ וא״ש דכתב הר״ב חטה פה״א קודם לזית היינו בשניהם חביבים אזלינן בתר המוקדם לסמ״ק. ומ״ש באות ב׳ דבחד קרא מה דאקדים אנן נמי נקדמינהו זהו לרא״ש וטור אבל לסמ״ק והר״ב א״צ לזה אלא באין שוות חביב עדיף ושניהם חביבים אזלינן בתר המוקדם וכ״ש במין אחר דמין זיין עדיף והבן זה. ואף על גב לכאורה משמע באין שוות אין מעלה למין א׳ כלל עי׳ פרישה מדברי המ״א מבואר דלסמ״ק חביב עדיף ושניהם חביבים עכ״פ מין ז׳ עדיף ואי״ה בי״ג יבואר עוד :