פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ריא:יג

כיון דחשיבי עמ״א מ״ש ל״ל קרא לאו להכי אתיא דברכות דרבנן לפניהם וגם לאחריהם י״א דרבנן ופה״א התוס׳ מסתפקין כבסימן ר״ח ס״ד אלא כאלו אמר למה לן ללמוד מקרא דחטה קודם לברכה הא במ״מ חשוב ש״מ דקדימת הפסוק חשוב מבמ״מ כמ״ש באות ח׳. ומ״ש ומ״מ שיבולת שועל ושיפון זית קודם פי׳ במ״מ שלהם זית קודם דאפי׳ במ״מ דשעורה זית קודם לו כמ״ש באות ח׳ ומשמע דמ״מ דכוסמין מין חטים קודם לזית אע״פ שזה מפורש וזה בכלל. גם במ״מ דאורז אין לו קדימה לא מיבעיא על זיין מינים דכוסמין אי לאו דבכלל הוא הוי מוקדם לברכה וכמ״ש באות א׳ אלא אפילו לפה״ע אפשר דאין חשוב דע״כ אמרו דבמ״מ דהני חשיבי כיון דעבדי מינייהו פת המוציא משא״כ באורז. ומיהו י״ל דנתן פעם שתקדים כוסמין לגפן תאנה ורמון שהם מפורשים אבל במ״מ דאורז לפה״ע י״ל דמבוררת טפי ואי״ה בסדר המעלות יבואר זה :

כללי סדר המעלות

א. המוציא (אף דשיבולת שועל קודם למעשה קדירה דחטים בפלס פה״א ושהכל.

ב. במ״מ על חטים (קודם ליין דמוקדם בפסוק ויש לו חשיבות ג״כ קצת הא חשיבות דידיה בלא הקדמה לא וז״ש באות ז׳ חשובה וגם קודמת דתרתי בעינן דלפיכך זית קודם לבמ״מ דשעורים וכמ״ש הט״ז אות ד׳ דתרתי בעינן וכמ״ש באות ח׳ בשם השואל בלבוש דזית קודם לבמ״מ דשעורים וכ״כ ברמזים והגהות סמ״ק אבל פה״א דחטים פשיטא דענבים קודמים להם ופה״א דחטים ושעורים למ״א אות ה׳ דכוסס לא איירי קרא אין קדימה ולבוש שם י״ל דמקדים חטה וכן בוסר כה״ג עם זית קודם שגדל הנץ ללבוש מקדים זית לבוסר ואף לשעורה. ובמ״מ דג׳ מינים כוסמין וש״ש ושיפון נמי קודם ליין הרי הר״ב אומר כן בס״ד בהג״ה מה׳ מינים ובטור מ״ק דחטים ושעורים קודמין ליין כל ה׳ מינים בכלל דמ״מ בכלל חטה ושעורה הוי ובמ״מ עם קדימת הפסיק חשוב מיין. אבל במ״מ דכוסמין נגד זית או ש״ש ושיפון נגד תמרים משמע בש״ע ס״ו ובא״ר אות ט״ז דזית ותמרים קודמין ויש טעם לחלק ביניהם. ובמ״מ דאורז לכאורה במחלוקת שנויה להשואל בלבוש ז׳ מינים קודמין וללבוש במ״מ חשוב מעצמו בלא הקדמת קרא אבל ממ״ש המחבר בס״ו דבמ״מ חשוב דעבדין פת הא לא״ה במ״מ לחוד לא חשוב וז״ש הלבוש עירב קמח אורז עם ה׳ מינים קודמין לגפן תאנה ורמון נ״ל ובא״ר ט״ז בשם מי״ט למה תלה ביראה לו הא נזכר בש״ע ולמ״ש א״ש דאורז לחוד לא דפת דיליה לאו המוציא במ״מ דיליה לא חשובה אף לשיטתיה) :

ג. פה״ג (קודם לזית אף דמוקדם דפה״ג חשוב כמו פה״א ושהכל כו׳ אבל במ״מ דשעורים קודם לפה״ג כמ״ש הר״ב בס״ד והמ״א מיד בצ״ע דשעורים קודמים ליין ולא נקיט סדר המעלות ממש רק לומר במ״מ דחטים קודם אף לזית משא״כ במ״מ דשעורים זית קודם כמ״ש באות ח׳):

ד. זית (קודם לבמ״מ דשעורים דמוקדם בארץ ב׳ כמ״ש באות ה׳ דלא כלבוש. ומלבוש סעיף ה׳ למדתי דג׳ חילוקים יש ענבים כל שבחן לאחר שנעשה יין ודבש כל שבחן בעודם תמרים וזית שוה הפרי לשמן יעיין שם ולפ״ז בענבים יין פה״ג חשיב הוא וענבים עצמן אין כ״כ חשיבות ותמרים קודמים לו. ושמן ע״י אניגרון פה״ע כבסימן ר״ב ס״ד שוה עם פריו אבל דבש תמרים לאו משבח ז׳ מינים הוי ואף שכר שעורים וכדומה עם דבש תמרים איזה שירצה יקדים דבש דכתיב בקרא הוא תמרים הנוטפין דבש כמו זית עושה שמן ובהכרח הוא לדידן דמברכין עליו שהכל ולא מעין שלש לאחריו בכוסס חטה מסתפקין התוספות ולא בדבש תמרים כמבואר להמעיין בברכות (דף ל״ח א׳ יע״ש) :

ה. במ״מ על שעורים (קודמים לאחר חטה על הכל לבד זית קודם לו דקדימת הפסוק עדיף מבמ״מ כמ״ש באות ח׳ וכן ש״ש ושיפון קודמים לכל לבד מזית וכוסמין):

ו. גפן (קשה לי אמאי לא חשיב תמרים קודמים לגפן שזה שני לארץ ב׳ וזה שלישי לארץ ראשון. ומ״ש פה״א ופה״ע עט״ז ב׳ ומ״א אות ד׳ ומ״ש צ״ע תבשיל שעורים וזית ויין לשיטתיה באות ח׳. ועא״ר אות י״ב הביא צ״ע זה בשם אגודה יע״ש ועמ״ש אי״ה בט״ז אות ד״ה מזה :