פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רח:כו

על הספק עמ״א בתה״ד סי׳ ל׳ שאלה יין מבושל דיש ספק אם בנ״ר או על הגפן ורוצה לאכול עמו תאנים וביצים ולכלול בנ״ר חשיב דאין לכלול על הספק אע״פ שאין תוספת שם ומלכות ולדידן לכאורה לא יצוייר זה דבר״ב ס״א מבושל פה״ג וסי״א מי שריית תאנים או צמוקים ספק אם על העץ או בנ״ר ובר״ד ס ״ זגים כו׳ ג״כ ה״ה גפן או פה״ע לט״ז י״א ולמ״א י״ז אפשר ליישב והלבוש כתב בציור פשוט אכל פירי וא״י אם מז׳ מינים על העץ או בנ״ר ורוצה לשתות יין ולכלול בו על העץ לא יעשה כן וטוב יותר לברך בנ״ר וצ״ע עכ״ל כוונתו ג״כ שרוצה לשתות יין ולאכול ביצים ולברך בנ״ר ולכלול על עץ בספק לא יכלול וטוב יותר לברך בנ״ר כלומר רק בנ״ר ועא״ר אות כ״ו. ולזה כתב המ״א דאם אין לו שום דבר ביצים וכדומה בודאי טוב יותר לבדך על העץ דיוצא ממ״נ כמ״ש בסי״ג דתפוחים בכלל פרי עץ הוי (ובא״ר אות כ״ו כתב דהתם בירך על ז׳ מינים כולל ג״כ תפוחים משא״כ לברך רק על התפוחים לא יע״ש ודעת מ״א י״ל דודאי דיעבד אם בירך על תפוחים על העץ יצא דיעבד ולכתחלה אין לעשות כן ליתן ברכה חשובה על דבר הגרוע כמ״ש הלבוש סי״ז ומש״ה אם אכל פירי שמסופק אם מז׳ מינים או לאו וי״א דמעין ג׳ ד״ת כמ״ש בקע״ב והטור בר״ט והוי כספק תורה ואף למ״ד דרבנן מ״מ סובר עיקר הטעם דספק ברכות לקולא משום לא תשא כנראה מדברי הר״מ ז״ל פי״א הי״ו מה״ב והכ״מ שם והשתא כה״ג יברך על העץ דלא תשא ליכא דיעבד יוצא דאף על בנ״ר דפירות העץ וכה״ג ספק ברכות לחומרא ובפרט היכא דמצי מתקן בקל לא אמרינן ספק דרבנן לקולא עי׳ ר״פ ובפרט שי״א מעין ג׳ ד״ת והבן) ואם הוא משקה מי שריית תאנים שא״י אם פה״ע כרא״ש או כרשב״א בנ״ר בר״ב סי״א לא יברך כלל לא על העץ ולא בנ״ר דספק ברכות לקולא דשמא עובר על לא תשא על העץ אין פוטר בנ״ר דמשקה ולא בנ״ר פוטר על העץ דאנן קיי״ל דמעין ג׳ דרבנן הוי והבן זה. ועי׳ מ״א ר״ב אות כ״ה ובר״ד אות י״ז ובפריי שם בזה. ועמ״ש בט״ז אות י״ט עוד מזה: