פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רח:טו

אם אין בו עמ״א תוכן כוונתו דהמחבר כתב כאן באין כא״פ בפת המציא ומעין שלש לק״מ הא רו״ש אמרו ברכות ל״ו ב׳ כל שיש בו מה׳ מינים במ״מ וכ״ש בס״ב ומעין ג׳ (דכללא הוא לבד אורז) אף שאין כא״פ י״ל בהמ״ז דוקא פת גמור והם לבמ״מ ומעין שלש אמרו והא דבשול במ״מ ובנ״ר קשה מס״ב י״ב בין עירב קמח מה׳ מינים עם שאר דברים לפתן או דבש וכיוצא בהם חשובים הם משא״כ בקמח שאר מינים אין חשובים כ״כ (טעם הדבר אפשר הואיל וגם זה קמח ומראה א׳ להם וגם אין הטעם ניכר ומורגש ביותר כמו בשאר מינים אבל א״ל דשאר קמח נמי קצת זיין דתירוש שכתב הפר״ח בשו״ת סי׳ ח׳ דמיזן זיין ותמרים נמי מיזן זיין עי׳ סעיף ט״ז ומ״א כ״ה אלא כמ״ש ועי׳ פרישה לחלק בין עירב בכוונה וי״ל) ואמנם מ״ש המחבר עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות כו׳ הוציא מהכלל אורז לשיטתיה בתנ״ג ס״ב במצה דאורז אף שאין כא״פ כו׳ במ״מ ורמב״ן ורשב״א אבל מ״ש בשאר מינים פת המוציא ומעין שלש ותבשיל במ״מ ובנ״ד קשה דנהי דמ״ש הר״מ ז״ל פ״ג הי״א מה״ב כל שמברך המוציא מברך בהמ״ז וכל שמברך במ״מ מברך מעין שלש והא יצוייר כה״ג דליתא ולזה י״ל דעל מין קאמר ומ״מ הקשה דלא מצינו כן בכיוצא בו ולמה יברך בפת מעין שלש ולא בנ״ר ואי דה׳ מינים חשובים לענין מעין שלש קשה בתבשיל למה בנ״ר והמ״א הקשה מאורז י״ל אמין קאי. ובאמת צ״ע טובא אם לא דנחתינן חד דרגא במ״ש הא״ר אות י״ג וצ״ע, ואני העני בחידושי ל״ז א״ב הארכתי וכאן אקצר. דבי״ד שכ״ד בש״ך י״ז י״א חטים ואורז דוקא דגריר בתריה וי״א כל מיני דגן דמכ״ע ד״ת ולפ״ז אף ה׳ מינים דגן עם קמח דוחן טכ״ע נהפך כולו כו׳ בחלה וברכה והראב״ד ז״ל סובר דפחות מכזית פת מברך אחריו מעין שלש הביאו חה״ר ברכות ל״ז א״ב. והקשה עליו מר״י זית מלוח דאכיל ושקיל לגרעין אלמא פחות מכזית אין מברך כלום. כי הר״א ז״ל סובר פת כזית ד״ת כמבואר בהשגות פ״ה מה״ב ראוי לתקן בחצי שיעור מעין שלש עכ״פ עכ״מ פ״ג הי״ב מה״ב והר״א ז״ל סובר כן דמדרבנן ראוי להחמיר בח״ש ודי במעין שלש כי י״א בפת ברכות לאו ממנין ד״ת עסי׳ קצ״ד במ״א ג׳ ומר״י דזית י״ל כי סובר דמעין שלש בז׳ מינים מדרבנן מדשתיק ואודי ליה להר״מ בפ״ח הי״ב מה״ב יע״ש אבל פת ד״ת בכזית לדידיה ראוי בח״ש להחמיר מדרבנן ודי במעין ג׳. והנה המחבר בר״י פסק היפך דברי הר״א ז״ל ומ״מ בכאן בעירב פסק שפיר דאין כא״פ תחלה המוציא ואחריו מעין שלש כי למ״ד טכ״ע ד״ת בהמ״ז ראוי לברך ולהר״א מעין שלש עכ״פ הילכך מברך מעין שלש ואפשר יוצא מ״ה למ״ד מנין ברכות לאו ד״ת משא״כ תבשיל מעין שלש דרבנן גביה מודה הר״א ז״ל דאין מברך בפחות מכשיעור מההיא דרבי יוחנן שאכל זית מלוח כו׳ ע״כ מברך בנ״ר ועדיין צ״ע:

ולענין דינא אנו אין לנו אלא פסק המחבר והר״ב אודי ליה ואף בעירב דגן עם אורז באין כא״פ דינה כמו בדוחן למ״ש המ״א בתנ״ג אות ד׳ יע״ש ואי״ה בה״פ בתמ״ב יבואר עוד. עמ״ש עוד מזה אי״ה בט״ז אות י״ב בזה. וכאן אין להאריך. ובס״ב מעין שלש אף שאין כא״פ ולא אכל כלל כזית מה׳ מינים כ״א בצירוף כזית דאל״כ אין מצטרף והבן: