פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רה:ה

אין עמ״א דלא כט״ז ג׳ שחולק בין פה״ע לפה״א דאין חילוק. ושומים אין נותנין בתבשיל עם בשר דלשבחו השומים רק לשבח הבשר והשומין ממילא נשבחים א״כ הכלל כל שעיקר ועמו טפילה אף טפילה שאין מעורבת מברך על העיקר בשר שהכל ואוכל שומין על סמך ברכה זו. אבל ירקות אף שדרכן לאכול חיין יותר ממבושלים ונטעי אדעתא דלאכול חיין וטגנו בשומן (או בשלו עם בשר) הירקות עיקר ודמיא לאגוז אף דנשתנה לגריעותא בלא שומן וכן עם בשר מ״מ לא בטילי אגב בשר כאמור:

אם טגנו בצל שהזקין בחמאה או בשומן אגוז וכדומה צ״ע דלכאורה מברך פה״א בלא לחם אבל למ״ש הט״ז אות ב׳ בצל ושום שהזקין שורף הלב אפשר לא נטעי אינש־ אדעתא דלטגן בשומן כ״א לתבל הקדירה כמ״ש הר״מ ז״ל במסכת תרומות וכמה דוכתין שהם נקראים תבלין ולפ״ז לאו שם פירי עליהם כשחזקין אין ראוי לאכול חי ולא מבושל כ״א בשומן השומן עיקר ול״ד לאגוז דפירי הוי ולא נשתנה בבישול אם מיתקן ע״י דבש שזה העדר הזיקו ובזה צ״ע אבל מ״מ ירקות אף עם בש״ר (ול״ד בשומן) אין בטלים לבשר כ״א הירקות לשביעה מבשלין ובחידושינו ל״ה ב׳ הארכנו בזה: