פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רב:כו

ובורא נפשות עמ״א ספר אגודה אין בידי ולא הבינותי כעת אם ר״ל על המחיה אם פוטרת בנ״ר דפירות תפוחים וכדומה מש״ה יברך בנ״ר תחלה משא״כ בנ״ר דמים ודאי אין מעין שלש פוטרת בנ״ר כזה א״י דמעין שלש אין פוטרת בנ״ר דתפוחים וא״כ אין חילוק ומ״מ יראה ממ״ש באות הקדום דמעין שלש קודם ד״ת ופרטיית וחשובה כמו ברהמ״ז קודמת לבנ״ר ואם שתה מי תאנים לבדם כתב כ״ה בנ״ר והניח המ״א בצ״ע די״ל מעין שלש הוי ד״ת וספק תורה לחומרא אם שתה שיעור שביעה שאין תאב לשתות עוד ועסי׳ קע״ב ואפשר דהוי כעין ס״ס ועסי׳ ר״ח במ״א אות כ׳ו משמע דלא יברך כלל אחריו דברכות דרבנן וחומר לא תשא י״א דהוי ד״ת עסי׳ רט״ו:

כתב הלבוש אבל אין תקנה שישתה יין ויוסיף על העץ דאין לכלול בברכה כו׳ והם דברי הב״י יע״ש ולפ״ז בשתה מי תאנים כבר וא״י איך לברך ויש לו יין למ״ש הט״ז בר״ח אות י״ט דיעבד יכלול על עץ עם פרי הגפן יע״ש ויש לראות דיין פוטר כל מיני משקין בברכה אחרונה כבר״ח סי״ו א״כ מה יתן ויוסיף תת כח הספק דשמא מי תאנים פרי העץ הם להרא״ש מ״מ כל ששתה אותם דרך משקה אף דטכ״ע ד״ת משקה הוי ויין פוטר כל מיני משקים וא״צ לכלול כלל על העץ ועסי׳ ר״ה במ״א אות ו׳. ובסי׳ ר״ד במ״א אות ט׳ במ״ש לתרץ להרא״ש מ״ש מי תאנים בבישול משכר תמרים יע״ש ובלבוש קשה דכאן כתב דספק היה ובר״ד ס״א מידי דהוי אמשקין היוצאין מכל מיני פירות דשהכל ואי״ה שם יבואר וע״ל ר״ד עוד חילוק בין שכר דהפירות נימוחים לגמרי משא״כ מי פירות שהוציא בעודן פירות קיימות וכאן אין להאריך: