פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם כ:ג

יתלווה עמ״א הביא פירוש שני של רש״י דלפי׳ הא׳ זונה ישראלית וסבורה ישראל הוא ומזנה עמו (מ״ש רש״י ועוברין לא תתחתן א״י דבזנות בצנעא ליכא איסור תורה עיין אה״ע סי׳ ט״ז ס״א ואפילו קנאין אין פוגעין בה דלא עבדה מעשה וקדשה בישראל פשיטא שייך) לא שייך דורתם כיון דנקיבות פרוצים בעריות עם הזכרים לכן נקיט פירוש שני שיחשדו לישראל בזנות והם דורתם ופי׳ ועשו להם מיותר דלדידן עכו״ם פסול וגזול נפקא מוהיו לכם כמ״ש בסימן י״ד יע״ש:

כתב הב״י מדכתב רבינו ירוחם אסור למכור לעכו״ם אא״כ התיר ציצותיה לאשמעינן דאע״ג דיש נקבי הטלית כיון שאין ציצית לא יטעו לומר יהודי הוא ותמה הדרישה וא״ר ה׳ דבגמרא נמי אמרו כן והנה בגמרא עד שיסיר ציצותיה ומלת אא״כ משמע דאשמעינן דאם התיר שרי. או דבגמרא אפשר אתגר עכו״ם וכמ״א כאן דלא כב״ח ומש״ה בנקבי הטלית שרי דלא חיישינן שיתן לזונה כותית דלא מרע אומנתיה כי ירא שזונה תעליל על ישראל ולא ימכרו לו עוד טליתות ועם ציצית אסור שמא זונה ישראלית תזנה עמו שסבורה ישראל הוא או יתלוה בדרך נמי ואפשר שייך יותר בתגר מזונה עכו״ם בעיר כי ירא לכן דייק זה מר״י שכתב סתם עכו״ם ועם זה יתיישב דברי הב״ח ומ״ש המ״א אות ב׳ היה לרש״י כו׳ י״ל ללשון א׳ זונה ישראלית פי׳ כן דאז ודאי לתגר עכו״ם נמי אסור דחשוד על זנות ומיבעלה ליה משא״כ לפירוש הב׳ זונה עכו״ם אומן לא נותן סחורתו באתנן כי ירא וכ״ש למ״ש הר״ם ז״ל רק טעם שמא יהרגנו ובתגר לא חשיד אכך ושפיר מוכרים. ואם פסל א׳ מציציותיה נמי י״ל דשרי ול״ד כולם וצ״ע ועיין אות ב׳ מזה: