פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ב:ו

ד״א עמ״א בנדרים ל׳ ע״ב (ט״ס ל״ו) הנודר משחורי הראש דקטנים לילך בגילוי הראש ובי״ד רי״ז סל״ז ובאר הגולה ע״ב והראה לרפ״ב במ״א אות ח׳ בראש מגולה אקטן ושם צידד דגדול לישב ולעמוד שרי כ״א הילוך אסור וכ״ה ביומא כ״ה ותוס׳ ד״ה הא בעינן כוונתו דלמא נטל מצנפת של א׳ ועדיין לבוש כובע קטנה כמו שאנו (הולכין) ומתוס׳ ג״כ אין ראיה דגנאי ושם יבואר אי״ה ומשמע דלהלך אפילו בבית שיש תקרה אסור דוקא עומד או יושב שרי ועסי׳ צ״א סג״ד להוציא אזכרה אסור בגילוי הראש הא בלא״ה רק מדת חסידות עמ״א שם (טעות סופר כאן ג״א וצ״ל צ״א) והנה הד״מ בסימן ח׳ וכאן הבין מב״י דאיסור יש לילך בגילוי הראש ואיך יתרץ ההיא דצ״א וי״ל פחות מד״א ביתו סמוץ לב״ה או יסיר כובע בביה״כ גם י״ל מניח ידו על ראשו מותר ולב״הה אסור עט״ז ח׳ אות ג׳ ומ״מ י״ל הב״י נמי סובר רק מדת חסידות אלא הוקשה לו דטלית של מצוה נמי רק מדות חסידות וזה טעות דאימא יכסה ראשו בכובע. וי״ל עוד מניח ידו א״ו מסיר ואי״ה בסימן ח׳ יבואר עוד. ועטרת זקנים כתב בשם רש״ל בבית הלוך אחר האפשר: