פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קצו:א

כתב עמ״א דבאכל כדי שביעה וקנה בשינוי דיש לברך בהמ״ז. ואחרים י״ל אף הב״י מודה דמברכין כשקנה הוא עסי׳ תרמ״ט במ״א אות ב׳. וע׳ פנים מאירות ח״ב סי׳ ז׳ למה אמר והפריש חלה ש״מ דבלא חלה אסור לברך ובחלה רק גזל ברכתו ניאוץ הוי ומברך יע״ש וי״ל רבותא קאמר ל״מ לא הפריש חלה דברכתו ניאוץ אפי׳ הפריש וגזל קנה בשינוי אפ״ה הוי ניאוץ. ועכ״מ פ״א מה״ב הי״א דכתב סובר רבינו מ״ש אסור לברך ל״ד אלא שאין צריך יע״ש משמע דגם להר״מ אם רוצה מברך וצ״ע וא״כ הוא ודאי בהמ״ז בגזל וקנה דמברך וצ״ע. ובשוגג י״ל דמברך כמ״ש הט״ז הואיל ולר״מ אם רצה מברך:

אינו עמ״א עמ״ש בקס״ח ס״ה מזה. ומ״ש בשר וגבינה צריך שיוכלו לאכול מלחם א׳ עיין ריש ערכין ד׳ א׳ כהנים בתרומה וקדשים וזר חולין הואיל וכהן מצי אכיל כו׳ וקדשים אין לומר לחם הפנים או מנחות נאכלים בעזרה ואיך אוכל זר התם חולין בעזרה דנהי דאיסור תורה ליכא איסור דרבנן איכא לזרים עיין מ״ל פ״ב מה׳ שחיטה יע״ש וש״מ בשר חזה ושוק או זרוע בשילה דנאכל בכל העיר וש״מ דבעינן מלחם א׳ דוקא כדאמרן. ומיהו באין ישיבה בעזרה כו׳ ניזיל ונאכל בדוך פלן הוי קביעות כבסימן קצ״ג ס״ג. ומ״ש בהמתנת בשר יע״ש עא״ר דצריך שיהא ראוין לאכול באותו שעה מיד דבמודרין הנאה על זמן מה נמי כל שא״י לאכול מיד אין מצטרפין יע״ש. ואם ז׳ מינים בעו זימון י״ל בכורים ער״מ פ״א מבכורים א״נ ברואין זא״ז והבן: