פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קצד:ג

א׳ יודע עמ״א הקשה להמחבר ברי״ש אמאי לא השמיענו דבהמ״ז בד׳ ב״א ג׳ ברכות וא׳ יודע ברכת הזימון ויהיה הוא האומר ועונה וכ״ה בגמ׳ ברכות מ״ו א׳ לר״נ כו׳ ומיהו אם א״י ברכת הזימון יברכו שלש ברכות דברכות זימון לרוב פוסקים דרבנן ואין מעכב כמו הטוב והמטיב דאין מעכב. ולענין אי ברכות מעכבות זא״ז או לאו העלה דראוי להחמיר בספק ברכות. ואע״ג דספק תורה לחומרא ל״ש כאן בשלמא אכל וא״י אם בירך חוזר ומברך כבסי׳ קפ״ד ס״ד דמתקן ודאי משא״כ כאן דספק הוא שמא מעכבות ול״מ למ״ד לא תשא ד״ת אלא אפי׳ למ״ד דרבנן (עסי׳ רט״ו מ״א וי״ו) ואפי׳ למ״ד ספק תורה מ״ה לחומרא כאן ל״ש זה כדבתיבנא וע׳ חולין פ״ז שכר מצוה או שכר ברכה למאי נ״מ לבהמ״ז משמע לכאורה מעכבים דאל״ה ד׳ מצות הן דומיא דהתכלת במנחות למ״ד אין מעכבות ד׳ מצות הן (בההיא דחולין י״ל אמא׳ לא נ״מ מצוה דרבנן או כו׳ דאין מברכין ואם נאמר ספק מ״ה לקולא יאמר מצוה דרבנן וממ״נ קשה. עמ״ש בקצ״ב במ״א אין מקומו פה):