פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קצג:ד

ברכת זימון עמ״א עמ״ש בט״ז אות ה׳, ובקצ״ה ס״ג ב׳ חבורה כל ששומעין ברכת הזימון די יע״ש. ועא״ר קפ״ג אות ט״ו כשאין מבין לה״ק ודאי טוב שאחר ברכת הזימון (עד ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו) יברך כ״א לעצמו דאל״כ י״א דאין יוצאין. אע״ג די״א עד הזן כשאין מבין א״י בשמיעה רק באמירה עיין לבוש כאן:

והוי יודע דבכ״מ פ״ה הט״ו מה״ב משמע לכאורה דכשענה אמן בור יוצא אע״פ שאין מבין לה״ק דעונה אמן כמברך וזהו שהצריך שם לענות אמן ופ״א מה״ב הי״א דהמבין אע״פ שלא ענה אמן יצא ואע״ג דענה אמן צריך שיהא המברך חייב בה כמו השומע הא המברך מדרבנן והשומע מ״ה לא יצא ועסי׳ ר״ג ס״ב ואי״ה בפתיחה לה״ב יבואר זה: