פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קפו:א

וספק עמ״א ברכות ך׳ ב׳ רש״י ותוס׳ ד״ה רש״י פירש שאין לנשים חלק מצד עצמן כ״א בת יורשת וכהנים ולוים יש להם מ״ח עיר כר׳ יוסי פ״ה ממעשר שני משנה י״ד כהן מביא וקורא וכ״פ הר״מ ז״ל פ״ד מה׳ ביכורים ה״ג וכ״ה בהג״א ברכות כ׳ לרבי מאיר אין כהן מוציא הא לר׳ יוסי שפיר (עא״ר א׳ ולמ״ש א״ש) ולפ״ז גרים יאמרו שהנחלת לאבותינו אבל לא אשר נתן לך בברכת הארץ ואין מוציא ישראל י״ח ועבדים לא יאמרו שהנחלת וכ״ש שאין מוציא י״ח ובקנ״ט ס״ד אין הכרע אי מוציא יע״ש ועב״י שם. אבל בחה״ד מפרש דשם זכרים נטלו חלק בארץ ועיין הג״א והתוס׳ מפרשים משום ברית ותורה עסי׳ קפ״ז ס״ג במ״א ג׳ וכ״ש עבדים ויש נ״מ לרש״י טומטום ואנדרוגינוס (וכ״כ ערל זכר) או דיעבד שפיר דמי ויצאו אחרים י״ח דס״ס שמא זכר ושמא נשים חייבים ולתוס׳ חד ספק הוא דא״כ זכר לאו מל הוא ולית ביה על בריתך שחתמת בבשרינו וערל שמתו אחיו מחמת מילה נמי ספק הוא. ובקצ״ט סח״ט לזימון איירי אין ראיה דשמא נקיבה הוא ואין מזמנין אבל דיעבד אי בירך יש לומר שיצא דהוי ס״ס ועמ״ש בפתיחה להלכות ברכות בזה:

אם אשה אכלה כדי שביעה ומסופקת אם בירכה בהמ״ז יש לומר דהוי ס״ס שמא בהמ״ז דרבנן ויש חומר לא תשא ואת״ל ד״ת שמא ברכה ולא הוי משם אחד וכל שיש ספק ספיקא בד״ת די בדרבנן ספק א׳ עי״ד ק״ו וצ״ע: ובחידושינו ברכות ך׳ ב׳ כתבנו מזה דמילת אנדרוניגוס נמי אי נקיבה או בריה בפ״ע מילתו כמאן דליתא דמי דמה״ט אין דוחה שבת עי״ד רס״ו וברית ותורה צ״ע דלאו ד״ת הוי אלא דרבנן נוסח הברכה עחה״ר ברכות מ״ט וצ״ע: