פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קפד:ג

אם עמ״א הקשה דברי המחבר אהדדי דבקע״ח ס״א פסק כר״ש דפת נמי שינוי מקום חוזר ומברך בהמ״ז ואיך כתב כאן דין ה״ר פרץ (וכ״ה בהניח מקצת חבירים הא בורכא דצריך לחזור למקומו עמ״א קע״ח אות ז׳ ולמ״ש באות א׳ אפשר דמהני י״ל דמיירי כאן כה״ג אבל לומר בדעתו לאכול כאן דא״כ היל״ל אבל דעתו לאכול כאן) ותי׳ דכי אמר המחבר בקע״ח בעוקר מזיד הסיח דעתו משא״כ בשוגג לא הוי היסח הדעת ואף לר״מ אין מברך בהמ״ז כו׳ ולא הונח לו בזה חדא דא״כ בפסחים ק״א ב׳ קדאיק עקרו כו׳ ומה קושיא דלמא לומר דוקא מזיד לא שוגג עמ״א קע״ח אות ג׳ ועוד דא״כ דין זה אין לו מבוא רק להרא״ש בס״א ע״כ פירש דבמזיד נמי איירי ואה״נ יברך ראשונה בהמ״ז והמוציא ובהמ״ז שנית כאן וממ״נ יוצא להרא״ש בבהמ״ז שנית על מזיד ולהר״מ בראשונה כבס״א. ועם כ״ז לא זכיתי להבין דבריו הקדושים א׳ בארוך בקע״ח כ׳ לר״ש ודאי חוזר למקום א׳ וכאן חוזר ולמה חזר להר״מ הכין מסתברא ואף שי״ל זה מ״מ איך כ׳ מעט פת פחות מכזית כבאות שאח״ז ולהר״מ איך יברך שנית על פחות מכזית וצ״ע כעת בזה. ועיין פרישה כאן ובקע״ח: