פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קעח:יב

י״א עמ״א המחבר הביא ב׳ דיעות הרי״ף ורא״ש דמיני חמשת מיני דגן דוקא והוא י״א והרמב״ם ורשב״ם דז׳ מינים טעונים ברכה במקומן והר״ב בהג״ה פת והנמ״י פ״ד מה״ב ה״א ויש לראות אמאי לא הביא המחבר דיעה א׳ בסתם כרי״ף ורא״ש דוקא מיני דגן כמסקנתו תמיד: ומכאן מוכח עכ״פ י״א וי״א הלכה כי״א ב׳ דהביא באחרונה. וע׳ בא״ר יש ט״ס. והמ״א כתב לכתחלה יש להחמיר ולצאת כל הדיעות ולענין לברך ברכה ראשונה יש להחמיר בספק ברכות שלא לברך בז׳ מינים ואף דהוי ס״ס שמא דוקא מיני דגן ושמא כהמחבר בס״א י״ל אין אחר הכרעת רמ״א כלום ועי״ד בהנהגות או״ה:

וה״ה פת כסנין בסי׳ קס״ח ס״ו ובט״ז ו׳ דספק הוי אין לומר בו ס״ס שמא אין זה מדברים הצריכים במקומן ושמא כהמחבר דהלכה כהר״ב וכ״ש שיש שם ס״ס לפטור והבן זה. עט״ז שם אות ו׳: