פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קעז:ו

בין עמ״א הראה לר״ח סי״ז ושם י״ל דיעבד ממש הא לכתחלה כה״ג אין בהמ״ז פוטר אותן וכמ״ש בקע״ד במ״א ט׳ ולבוש שם ס״ו משמע דוקא תוך הסעודה הא לאחר המזון אף יין אין נפסד וכ״מ דעת המחבר ובמ״א שם אות ח׳ ה״ה תמרי. ודייסא אע״ג דתמרי נפטר לכתחלה בבהמ״ז מיזן יותר מדייסא כמ״ש הלבוש בר״ח או כמ״ש המ״א בר״ח כ״ה דאית ליה עילויא אחרינא בפת. ופת כסנין לאחר הסעודה (ולדידן בסעודות גדולות באות ז׳) בסי׳ קע״ו כתבתי מזה ועסי׳ קס״ח ומ״א א׳ כ״כ דהרא״ש פירש אין לך דבר חוץ כסנין תוך הסעודה יע״ש ועתוס׳ ברכות מ״ב א׳ ד״ה ברך ומ״מ כסנין של פת גמור וממולאים במיני פירות וכדומה א״י טעם דאין בהמ״ז פוטרתן דלית ליה עילויא אחרינא עסי׳ ר״ח במ״א כ״ה וי״ל התם דיעבד ממ״ש הא כאן לכתחלה יברך קודם בהמ״ז ברכה הראויה לו ואה״נ שאם בירך בהמ״ז דיעבד ממש יצא ועדיין צ״ע. וירושלמי הובא בט״ז ב׳ משמע בהמ״ז אין פוטר תמרים: