פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קעז:א

בלא עמ״א. הנה האדון ז״ל צידד באוכל פת עראי ועיקר סעודתו מבשר ודגים וכדומה אי פת פוטרתן מברבה ראשונה ומקום הפסק דלא קי״ל כר׳ חייא ברכות מ״א ב׳ דפת אין פוטר כל מיני מאכל (פירות וכדומה) אע״ג דיין פוטר כל מיני משקה כבסי׳ קע״ד ס״ב וע״כ בשר ודגים וכדומה הטעם דאגב פת באין אע״ג דאין מלפת הפת עיקר והם טפלים וכנראה מתוס׳ שם ברכות מ״א ב׳ ד״ה הלכתא כיון דמשום פת הם באים הפת פוטרתן משמע הא פת טפל לגבייהו לא. או י׳ל דיין פוטר כל משקין אע״ג דלא שתה תחלה כ״א פחות מרביעית משמע (בלבוש סי׳ קע״ד ס״ד ומ״א קע״ב אפשר ל״ד) והטעם או דפה״ג למ״ד מעין ג׳ ד״ת הוי ק״ו לפניו לא יהיה סמוך ודרבני מ״מ ברכה חשובה היא ומוציא כולן כ״ש פת דודאי בהמ״ז ד״ת וק״ו לפניו דברכה חשובה היא (עיין לבוש קע״ד ס״ו ומ״א קע״ב ג׳) וגם המוציא ברכה חשובה מכל הברכות וכדבעי׳ למימר לקמן אי״ה בסי׳ רי״א בזה. ואם נאמר יין חשוב מאוד עד שקבעו ברכה לעצמו וכל המשקין טפילין לו בערך ה״ה פת חשוב מכל מיני מזון והם טפלים לו בערך משא״כ פירות לאו בערך הם דלאו זייני ומש״ה פת אפשר פוטר בכל שהוא להנך בשר ודגים הואיל וכל מיני זייני טפלים אצלו כמו ביין וכאמור ומ״ש יברך עליהם ולא על הפת חוץ שבת שמחויב לאכול פת כבסימן קפ״ח ס״ו שבהכרח מברך על הפת לאכול כזית פת אז לא יברך עליהם (ט״ס ל״א) ולומר שיכוון שלא לצאת בברכת המוציא לאלו צ״ע ומה שיש מהעיון הוא באכל כזית דבהמ״ז דרבנן ואכל תאנים וענבים הרבה למ״ד מעין שלש ד״ת איך יברך בהמ״ז על פת דרבנן ויוציא תאנים וענבים דחייב עלייהו מן התור׳ אין בדין ומיהו תמרי י״ל דבהמ״ז פוטרתן עיין אות ו׳ ור״ח כ״ה ואי״ה יבואר עוד: