פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קעד:ט

שלפני עמ״א הרא״ש פסחים ק׳ וק״ו יע״ש ולמ״ש באות ח׳ צ״ל דלפני המזון עדיף מלאחר המזון דלאחר המזון לרא״ש מברך ברכה אחרונה ולפני המזון בהמ״ז פוטרתו. ומ״ש וא״ת הא מסעד סעיד ט״ס וצ״ל א״נ והוא עוד תי׳ וכן כתב בס׳ תוספת שבת בהגהותיו והוא תירוץ הרשב״א ותר״י ברכות מ״א ב׳ גבי דברים הבאים לאחר הסעודה דחמרא סעיד ואף על דטובא גריר כבסי׳ תע״א ל״פ ובהמ״ז פוטרתו. ועסי׳ קע״ז במ״א ו׳ תמרי נמי בהמ״ז פוטרתו ובר״ח סי״ז ומ״א אות כ״ה ולפ״ז מה שכתב המחבר יין שבסעודה ה״ה לאחר המזון ול״ד יין ה״ה תמרי ומה שכתב משקין מברך ב״א וה״ה ראשונה לאחר המזון וכבס״ז די״א בתוך הסעודה לברך ברכה א׳ וב׳ ואף דלא קי״ל כן אבל לאחר הסעודה בשאר משקין מברכין ברכה א׳ וב׳:

ולי העני יש בכאן הרהורי דברים אמרתי להעתיקם פה הנה כפי הנראה הדין הוא כך דיין ותמרים אפי׳ לאחר הסעודה מברך לפניו ולא לאחריו כבסי׳ קע״ז במ״א ז׳ ולדידן באמר הב ונבריך הוי כמו לדידהו לאחר הסעודה ע׳ סי׳ ר״ח במ״א כ״ר אפ״ה יין ותמרי אין מברך ברכה אחרונה ושאר משקין באמר הב ונבריך צריך ברכה א׳ וב׳ ויראה אף קבע על היין ושתה גם שאר משקין דמברך ברכת בנ״ר אשאר משקין אע״ג דברכה אחרונה של יין פוטר שאר משקין מחמת חשיבות אבל כאן בהמ״ז לא נתקן על יין אלא דפוטר דחמרא סעיד כמ״ש ברכות ל״ה ב׳ משא״כ שאר משקין והנה הא דאמרו ברכות מ״א ב׳ יין קובע ברכה לעצמו יש הרבה פירושים ואעתיק שלשה מהם א׳ פירש״י קידוש כו׳ ב׳ פי׳ התוספות שם בשם רשב״א דנשתנה לעלויא בברכה וי״א הואיל ומזכירים גפ״ן בפ״ע וכל הפירות שם העץ (עט״ז א׳ מדייסא נשתנה מ״מ לא פורטין כמו שם הגפן עיין פרישה) והנה תוך הסעודה יין ברכה אחרונה פוטר בהמ״ז דקידוש אין קובע ברכה לעצמו ואף אירוסין יש לומר דישתה רוב הכוס פחות מרביעית. אבל לטעם הרשב״א דנשתנה לעלויא או מזכירין שם הגפן קשה ברכה אחרונה נמי ומש״ה הריטב״א בחידושיו לשיטתיה ברכות מ״א ב׳ דחמרא סעיד אבל הלבוש בס״א כאן נראה ממרוצת דבריו כפי׳ י״א דמזכירים גפן ובס״ו כתב דוקא תוך הסעודה כרא״ש (עיין אות ח׳) אם כן קשה בהמ״ז אמאי פוטר הא ברכת יין חשוב וקובע ברכה לעצמו על הגפן לכן פירש דבהמ״ז חשובה שהוא ד״ת יע״ש ראוי לפטור מעין שלש דרבנן (לדעתו ז״ל בר״ח סי״ז. משא״כ הטור בר״ט סובר כפי׳ רש״י) ולפ״ז י״ל באכל שיעורא דרבנן ומברך בהמ״ז י״ל דאין פוטר של יין ומיהו י״ל הואיל ובהמ״ז ברכת התורה ניתקנה חשובה יותר מעין שלש ועמ״א קע״ז א׳ דבאין קובע סעודה על הפת יברך עליהם משא״כ ביין ותמרי אם אכל כזית פת בהמ״ז פוטרן מברכה אחרונה:

ומ״ש המ״א מתוס׳ פסחים ק״נ ב׳ ד״ה אלא (ס״ס קי״ג) ופירש בכוונתם כמ״ש בחה״ר ברכות מ״א ב׳: