פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קע:י

בעל הבית יעשה עמ״א ויתיב אפוריא לאחר הפצרה באפשר אבל א״ל דב״ה וגדול אף בגסות ושררה יעשה מיד דא״כ כי יתיב אפוריא בהכרח משום בע״ה וגדול מה שאלו אח״כ מ״מ קבלת לכוס כו׳ אלא יתיב אפוריא לאחר שהפצירו בו משום מ״ש בע״הה עשה לאחר הפצרה וקבל בחד זימנא כוס ע״כ מאין מסרבין ובגסות ושררה אף בע״ה וגדול דוקא לאחר הפצרה ועמ״ש בט״ז אות ג׳ אי״ה מזה. ועא״ר אות ט׳ ובמהרש״א דיש לומר יתיב אפוריא מיד כל מ״ש בע״ה עשה מיד אף בגסות ושררה ושאלו לו בכיס לידע אם ישוב זה או ישוב תירוץ יותר הגון אין מסרבין כו׳ ונ״מ אפי׳ באין בעה״ב אין מסרבין כי היו מסופקין בו שהשיב אפוריא כל מה שאמר בעל הבית ולא השיב מדינא דאין מסרבין אי דלא סבירא ליה אין מסרבין או בשראה מסרבין:

מ״ש חוץ מצא מאכסניא וכ״כ הפרישה עד הכאה או שיפשיל כליו לחוץ. (לזרוק כליו לחוץ אז יצא) דאמרי׳ בעירובין אכסניא פוגם לבע״ה שיאמרו קשה הוא ונפגם שיאמרו עליו שהוא אין טוב: