פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסט:ה

שנטל עמ״א ברש״י חולין ק״ז ב׳ ד״ה דטריד לס״ד אוכל מחמת מאכיל כו׳ יע״ש. ולא מצאתיו כעת יותר ומהר״י ס״פ א״ד דיש רוצים ללמוד משמש לאחר וחילק בין תורת צדקה כו׳. וע׳ ט״ז אות ב׳ אפי׳ השמש חסיד שמא ישכח דטרוד. והנה בחולין ק״ז א״ר יהודה אמר רב אסור ליתן פרוסה לתוך פיו של שמש אא״כ יודע שנטל ידיו (י״ג רבי זירא) וברייתא תניא השמש שלא נטל הא בספק מותר והרי״ף העתיק שניהם ס״פ א״ד ומב״י משמע דברייתא ג״כ ה״פ שלא נטל בודאי ומספק אסור אבל הב״ח העתיק מימרא דר״י יע״ש וי״ל ביודע ודאי שחסיד הוא אין איסור לתוך פיו אא״כ ידע שלא נטל דאוכל מחמת מאכיל אסור והשמש בטרדא ישכח ולידו אה״נ דשרי כהאי גוונא אבל בעה״ב אף מספק אסור ואפי׳ לידו ומש״ה הרי״ף העתיק סתם מימרא דרב יע״ש והבן:

עיין בסי׳ קמ״ג במ״א ב׳ מ״ש שם יע״ש בזה: