פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסט:א

לשמש מיד עמ״א כפי דעתי הציון ראוי להיות במיד השני באין ריח וקיוהא דמחסידות ליתן מיד מכל מין היינו מועט ובס״ג על כל פרוסה אף מכל מין ומין דא״צ כ״א מועט ובט״ז אות ד׳ לא משמע כן. ובק״ע ס״ג דמשיירין כו׳ וטועם מיד די אמנם שם אות ח׳ כו׳ נמי כוונתו כן דמשיירין לאכול לשבעה ומועט מיד. וערש״י כתובות ס״א ספי מחד מינא לשבע נמי מדת חסידות ביותר ואפ״ה הואיל ולא ספי מיד מכל מין מיד לא אישתעי אליהו בהדיה עיין פרישה ובא״ר משמע דקאי אקיוהא וריח יעו״ש ואין להאריך ועיין ר״מ פ״ט מעבדים וביו״ד רס״ז משמע אף עבד כנעני יאכילהו מכל מין ומין אבל לא מבואר דמדת חסידות שיקדים ובכ״מ שם משמע קצת דיקדים גם בע״כ עיין לבוש כאן כתב ריח או קיוהא ושכ״מ מפירש״י כתובות ס״א א׳ אבל בש״ע השמיט קיוהא ובטור ריח וקיוהא יע״ש ועמ״ש אי״ה בק״ע ס״ג: