פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסח:לז

פשטיד״א עמ״א ועיין אות מ״ד ומש״ה פת פוטרת״ן כמ״ש באות ל״ה הא ממולאין בפירות אין פת פוטרתן כבס״ח: אמר ההדיוט הכותב יש לי בכאן קושיא אחת אעתיקנה פה: קשיא לי לפי מ״ש המחבר כאן בסי״ג ואודויי אודי לי׳ לר״ת בהא דבאלפס עם משקה עכ״פ תואר לחם יש בו ול״ד לבישול בקדירה כמ״ש המ״א באות ל״א ול״ו א״כ מנלן הג׳ חלוקים שכתב בסי׳ חביצא כו׳ ורש״י ברכות ל״ז ב׳ ד״ה חביצא שלנייקוק שמפררין לחם באלפס א״כ לק״מ קושי׳ התוס׳ שם ד״ה חביצא. וביותר קשה עמ״ש הרא״ש בברכות שם בשם ר״ת חביצא נדבקין ע׳ דבש וחלב ובפסחים ל״ז ב׳ בתוס׳ ד״ה דכ״ע ראייה בשם ר״ת ממנחות מחבת ומרחשת אע״ג שמטוגנת בשמן מברך המוציא אלמא יש בו תואר לחם אע״פ שיש משקה הואיל ובאלפס א״כ מה קושיא לרש״י. גם הר״ב בהג״ה סי״ד מעט משקה מיקרי לחם לכאורה אחז החבל בתרין ראשי דבס״ז הסכים להמחבר דנילוש בשמן כסנין הוי וע״כ ליקט מכולן לאו אמנחות קאי דבכזית אין מברך המוציא אא״כ כשיעור שאחרים קובעין כבסעיף ו׳ א״כ אין ראיה דמעט שמן הוי פת דראייתו הוא כמ״ש הר״ש בפ״ק דחלה מ״ה אי ליקט מכולן אמנחות קאי אע״ג שנטגן בשמן דמשהו הוי יע״ש ולמ״ש אין ראיה וי״ל דמש״ה השמיט המחבר זה דלשטתיה בס״ז והר״ב שם סובר דוקא הרבה שמן י״ל ליקט מכל אמנחות קאי י״ל סברא הוא ומ״מ מה שהקשינו תחלה צ״ע ועט״ז בסוף אות י״ט ס״א עורר עליו ואי״ה יע״ש. ומנחות כולן נילושות בפושרין וי״ל שמן מעט הוא: