פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסח:ל

ואין עמ״א בס״ז אות ט״ז מקפ״ח דא״כ למה חוזר ותי׳ דצריך לשרות כזית שלם כבסי״ב דכזית אע״ג שאין תואר לחם מברך המוציא וג׳ ברכות. מ״ש כששרה פתו ביין מברך בפה״ג על היין הבלוע למהרי״ל כרש״י ברכות מ״א בתוס׳ ד״ה והלכתא ואנן קי״ל כפי׳ התוס׳ שם דשרה פתו ביין הבלע ודאי טפל לפת יע״ש ומ״ש בשכר מפרר לחם כו׳ אבל אם כוונתו על הלחם גם כן וחתיכות קצת גדולות הדין כבס״י ויש לעיין מ״ש בס״י בבישול לא חשיב תואר לחם אע״פ שנראה שיש תואר לחם אם הוא דוקא במעלה רתיחות או כ״ר על האש או אף אין על האש ויס״ב תו לא מיקרי תואר לחם ועיין אות כ״ה מוכח דבישול הוי דעירוי נמי אי לאו למ״ד בכלי שני כו׳ עב״י בשם המרדכי ומיהו אם אין יד ס״ב אף על אש לא הוי בישול: