פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסח:כח

ניכר וידוע עמ״א לרש״י חביצא ברכות ל״ז ב׳ מבושל ואין כזית מהני תואר לחם אע״ג דא״א שיהא ניכר ממש בבישול אלמא כל שלא נימוח לגמרי ויש היכר קצת הוי תואר לחם משא״כ לדידן כפי׳ התוס׳ בחביצא בלא בישול בעינן דוקא ניכר ממש הא כל שהפסיד קצת לא מיקרי תואר לחם ומש״ה בבישול אם אין פרוסות קיימות שאין כזית אע״ג שיש קצת תואר לחם לא מהני ועב״י וברכות ל״ז. ע׳ ברש״י ותוס׳ ותבין ועסי״ב פת ביין אדום שנצבע תו לא הוי תואר לחם יע״ש ועיין פרישה מ״ש תוריתא דנהמא שאין נימוח לגמרי כ״כ המרדכי וזה ששלל המ״א יע״ש. ומ״מ אותם לחמים שעושין לי״ט וצובעין עם מי זאפרי״ן אפילו אין בפרוסה כזית מברך המוציא ושאני כאן דשרוי קצת ביין אדום אע״ג דלא נתלבן היין מהפת ואפשר בלחם זה אם נשרה קצת ביין לבן נמי אין בו תואר לחם וצ״ע:

ומצה מפוררת שלשה בביצים ועשאן עיגולים שקורין קניידלי״ך דעת המ״א אם גדול כזית מברך המוציא וגם בהמ״ז וראייתו מברכות ל״ו ב׳ דרב יוסף אמר פירורין שיש כזית מברך המוציא אע״ג דלית תואר לחם ומהא אמינא ממנחת עומר כו׳ ופריך לרבי ישמעאל דמחזירין לסולת אפ״ה מברך המוציא בשערמן שגבלן ואפאן כפירש״י שם דאלמא גיבול משויא להו כזית ודבק טוב יותר מבישול (עיין ט״ז י״ב) ולרב יוסף כזית א״צ תואר לחם ומ״ש ואפאן וכן מ״ש ומטגנן יראה דל״ד ה״ה קניידלי״ך שבישלן בקדירה אח״כ הואיל דלישה זו משויא לה חיבור טוב כפרוסה שיש כזית אפי׳ בישלן אח״כ ואין תואר לחם כלל מברך המוציא ומ״ש אף ע״ג דלמ״ש להרמב״ם אם עברה צורת הפת לגמרי כו׳ היינו פירוש מהר״ר יוסף פאס״י ז״ל ומהר״ר יהודה ן׳ שושן ז״ל בב״י פירשו דברי הרמב״ן שסובר כתוס׳ רק היכא דעבר לגמרי צורת הפת לא מהני כזית מ״מ הא בש״ע לא כן כתב רק היכא דיש כזית אע״פ שלגמרי עבר דסתמא כתב ומ״ש דומיא דמנחות דליקט כזית מה׳ מינים קאי ומ״מ דומיא דמנחות ע׳ תוס׳ שם ד״ה ליקט:

והוי יודע כזית בבישול אף שמפרר אחר הבישול לפירורין דקין כיון דהבישול לא מפיק מלחם שהיה בעת בישול כזית תו אח״כ וכשמפרר דק דק לא מגרע כמו פירורין בלי חביצא וה״ה קניידלי״ך כה״ג אף שמפררין אח״כ וצ״ע בכל זה:

ואגב גררא מ״ש התוס׳ שם ד״ה חביצא מנחות נטגנין בשמן א״י מה הוא אם קודם שפותת וכנראה ממרוצת דברי המ״א מה בכך דאחר פתיתה לא נטגנין ועיין בר״מ פי״ג מה׳ מעה״ק ה״ו אחר פתיתה יוצק שאר שמן לא נטגנין אח״כ ויצדק לתוס׳ והרר״י חביצא ע״י מרק כו׳ ומ״ה הקשינו בחידושינו מה פריך ליקט מכולן לפי׳ התוס׳ ד״ה ליקט דאחמשת מינים קאי בלא שום משקה כ״ע מודים זהו הדין השלישי בש״ע וצ״ע והא דאמר התם מברך המוציא אע״ג דפת כסנין הוא כבס״ו י״ל נקבע סעודתיה עליה: