פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסב:ה

טופח עמ״א האדון ז״ל פירש דיעבד ולכתחלה לא אף טופח להטפיח דמשנה דפ״א דידים מ״א סתמא תנן אין מוסיפין על ראשונים וא״ש בגיטין ט״ו ב׳ בעי אילפא ידים טהורות לחצאין וקפשיט מרבי ינאי אין ידים טהורות לחצאין בטופח להטפיח הא תנינא חיבור דלמא למקוה יע״ש ולא פשיט ממשנה פ״א דידים מ״מ אין מוסיפין על ראשונים אלא אילפא דיעבד קאמר ופשיט מר׳ ינאי אין טהורות אף דיעבד ומיבעיא בטופח להטפיח טהורות דיעבד או לאו ואסיקנא בתיקו הא לכתחלה ודאי לא. ול״ת מחמת שאין עושין ספק דרבנן לכתחלה הוא דאין עושין כן אלא ודאי הוי ואפשר עוד מלת דלמ״א דיחוי הוי ומשמע דנפשטה האיבעיא (עיין ריש במה טומנין בשבת דפסיק דלמ״א כתבו הפוסקים דאדיחויא לא סמכינן לא מטעם ספק דרבנן לקולא עב״י) ועסי׳ ק״ס סי״א ומ״א י״ג ותס״ז במ״א ב׳. ומ״ש פיו צר אין ליטול עא״ר ח׳ דבכלי שופך בלי הפסק מודה הב״ח דמותר. ועא״ר ז׳ דאם שופך ג׳ פעמים דמים א׳ להעביר הלכלוך מסירו לחצאין ולי צ״ע די״ל לכתחלה לא ויש לחוש לתה״ק בית ששי שער ב׳ דמים שבחצי יטמאו לחצי העליון עב״י כאן: