פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסב:י

על השנייה עמ״א הביא דברי יש״ש בפרק כל הבשר סי׳ ל״ג הביאותיו בט״ז אות ו׳ והארכתי והנה השמיט הדין השני שם שמבואר כאן בסעיף ז׳ אם לאחר מים א׳ נגעו ידיו זו בזו צריך ניגוב דוקא י״ל הטעם דהוי כב׳ טומאות א׳ מים שעל ידו מחמת היד השנית נוסף טומאה שנגעו המים במים שביד שנייה הלכך צריך ניגוב משא״כ דין ראשון כששפך ב״פ על יד א׳ לית מים טמאין (דשניים טהרו לראשונים) אע״ג דנגע באין נטולה ונטמא המים שבידו הנטולה לית ב׳ טומאות וא״צ ניגוב כמ״ש בט״ז באורך ומ״מ צ״ע שהרי המחבר כתב כאן אם נגע אחר בעודם לחות צריך ניגוב דוקא והיינו שכבר נטל ב״פ אפ״ה ניגוב ומה לי אחר או ידו השנייה הא לית כאן ב׳ טומאות כ״א טומאה אחת ודוחק לחלק בין אחר לידו השנייה. ועם זה יתיישב מ״ש הר״מ בסעיף ז׳ וכ״ש אם שלא יגע בידו שנטל פ״א לידו שנטל ב״פ הא בבר כתבו המחבר בסעיף ד׳ ועא״ר אות י״ד ולפי מ״ש א״ש דכ״ש לומר כמו בשפך על כל יד פ״א ונגעו צריך ניגוב דוקא ה״ה בשפך על אחת ב״פ ונגע בחבירתה דהראשונה שנשפך ב״פ צריך ניגוב דוקא ומודינא שיד שלא נטל כלל קיל טפי וא״צ ניגוב כי המים שקיבלה מהיד הא׳ טהורים היו ונטמאו עתה מחמת עצמה ודאי נטהרו אח״כ כששופך עליה ב״פ וכ״ת מים א׳ מטמאין ומים אחרים הא בורכא דאין מים מטמאין ע״ג יד זא״ז אלא שניים מטהרין ראשונים ה״ה זה ועמ״ש בט״ז ו׳ מזה באורך: